וחזיר חלילה...

עם ה"רגע" הזה אנחנו חוזרים למקורות, ובעיקר למקורות ולגלגולים של השורש חזר, בתקווה שנחזור מן המסע בשלום.

לחזור פירושו לשוּב, לעשות משהו שוּב, בשנית. מי שחוזר על משהו או חוזר לְמשהו, כמוהו כמי ששב, ומכאן החזרה בתשובה. ומי שחוזר בו ממעשיו או מדבריו, שב ממה שעשה או אמר. בהזדמנות אחרת כבר צויין כאן שהשורש חזר, במובן של לשוב, להקיף, קרוב לשורש חדר, ומכאן למשל חֶדֶר שהוא מבנה מוּקף – וגם לשורש הדר, שממנו קיבלנו את המהדורה (החוזרת) של הספר וגם את ההדרן, שבו חוזר האומן ומופיע שוב. ואפשר להטות את הפועל בבניין פִעֵּל, ואז נקבל את החיזוּר: זה יכול להיות חיזור אחרי גברת, כנראה מפני שהפעולה צריכה להיעשות ב"הליכה מסביב", או חיזור על הפתחים כדי לקבץ נדבות – וזו יכולה להיות גם התגובה הכימית חמצון-חיזור, שבה משתנה דרגת-החמצון של המגיבים המשתתפים בה, כגון החלדת הברזל.

שמות-עצם רבים קרובים לשורש הזה, אבל לא בהכרח נגזרו ממנו: המחְזוֹר והמִיחזוּר, שעניינם דברים שחוזרים עליהם בסדר מחזורי או מְמחְזרים אותם – אבל החִזְרָן, בּמבּוּק בעברית, קיבל את שמו דווקא מחיזרָא בארמית. והחזֶרֶת החריפה, זו שאוכלים בליל הסדר, היא מן הגמרא, ממקור מילולי לא ידוע, וכנראה התכוונו שם בכלל לחסה. ומחלת החזֶרֶת (שאמורה להיות בלתי-חוזרת!) קיבלה את שמה מן החזיר, כי פניו של הלוֹקה בה מתנפחות כפני חזיר. בלעז עדינים יותר עם החולים וקוראים לה parotitis, מילולית: דלקת הבלוטה הנמצאת ליד האוזן – אבל, קיים גם המינוח הרפואי Scrofula למחלה, והוא אכן מ-scrofa, חזירה בלטינית. לאחרונה, גם שומעים יותר גם על שפעת החזירים, ועוד כמה שמות-מחלות מִחזרו את שמו של בעל-החיים.

החזיר התגלגל לכאן רק בגלל הדמיון הצלילי, אבל כיוון שהוא מעניין מילולית נאמר עליו כמה דברים. לנו, היהודים, יש יחסים מאוד רעים איתו, וכבר בתורה הוא זכה לאיסור מפורש: "וְאֶת החֲזִיר... טָמֵּא הוּא לָכֶם מִבְּשָרָם לאֹ תאֹכֵּלוּ וּבְנִבְלָתָם לאֹ תִגָעוּ". אפילו אין מזכירים אותו בשמו: יש הקוראים לו "דבר אחר" כדי לא להעלות את שמו על דל השפתיים – ומנגד, מכנים אותו בשר לבן או "כֶבֶש נמוך", כדי "להכשיר את השרץ". מדוע שרץ? אם חשבתם שרק ליהודים ולעברית יש "יחס מיוחד" לחזירים, טעות בידכם: שפות העולם מלאות דוגמאות לקישורו של בעל-החיים הזה לתופעות ומצבים, רובם שליליים: בערך "חזירים בתרבות העממית" בוויקיפדיה האנגלית תמצאו לא פחות מ-25 אמרות ופתגמים כאלה, כגון As greedy as a pig. ובכלל, נאמר שם, המילה חזיר מודבקת לשורה ארוכה של יעדים לגינוי: זכר שוביניסטי, קצין משטרה, שמרן וכל מי שתומך במצב הקיים, בריון-כביש, תעשיין או קפיטליסט חזירי. לכבוד זה לא זכה אף בעל-חיים אחר.

החזיר התגלגל מילולית למקומות שונים ומשונים, חלקם פחות מלוכלכים מבית-גידולו הטבעי. דרְּבָן (ולא דורבן) הוא באנגלית porcupine, והוא מורכב מן הלטינית porcus, חזיר, שהתגלגלה לאנגלית spine + pork, קוֹץ. וכשרואים את הדרבן, מבינים מייד מדוע נקרא כך. ואגב, השם המדעי של משפחת החזיריים הוא דווקא Sus, ואם חשוב לכם מאוד לדעת, חזיר היבלות הוא Sus cebifrons.

לאיזון נאמר, שלא רק דברים רעים ודוחים נקשרו בשמו של החזיר, אבל איכשהו זה תמיד נקשר למראהו: מה יותר נאה ועדין מכלים של פוֹרְצֶלָן – והנה, porcelain בא מאותו porcus שהוזכר כאן! וכיצד התגלגל החזיר לכלי העדין? הפורצלן הזכיר במירקם החלק שלו את הקונכיה הקרוייה בעברית "פי הכושי" (באנגלית cowrie). ומאיפה החזיר? porcella היא באיטלקית חזירה קטנה, והשסע לאורכה של הקונכיה הזכיר למי שקרא לה כך, את איבר המין הנקבי! בכלי הפורצלן מתאים לאכול פטריות מעולות, וראוי שיהיו אלה מסוג פוֹרְצִ'ינִי – ובוודאי הבנתם ש-porcini הם באיטלקית חזירונים, והפטריות נקראות כך – עוד מזמן הרומאים – כנראה בגלל הדמיון של הפטריה לחזירון.