כלי-כלי!

את הדברים הבאים אתם הולכים לקרוא מִכְלִי ראשון, בתקווה שהם לא יוציאו אתכם מן הכלים. על הפרק המילה כלי, שיכולה לשמש כאחד משלושת אלה: א. חפץ, כמו זה המשמש נגָן בתזמורת או כל בעל מלאכה; ב. איבר מאיברי הגוף ומערכותיו; ג. בגד. הבה נפרט כלי כלי.

הראשון הוא המוכָר ביותר ותמצאו אותו כבר במקורות: התלמוד הירושלמי מספר על "נגר, שהיו לו כלי נגָרוּת, כיוון שעמד בנו, מסרם לו". לכלי-העבודה מצטרפים כלי-בית, כלי-מיטה וכלי-נגינה (ובתוכם כלי-מיתר, כלי-נשיפה ואחרים) וגם כלי-ירייה, כלי-רכב וכלֵּי משחית. ביטויים מיושנים יותר אבל ציוריים מאוד הם כלִי-שיער (מברשת), כלִי-שעות (שעון) וכלי-עיניים (משקפיים( ואת שלושתם תמצאו כמובן אצל ש"י עגנון.

לא פחות חשובים הם האיברים שבגוף שבהיקבצם הם כלים, וביניהם כלֵּי-הדם וכלֵּי-הנשימה.

ובנוסף, כלים, בעיקר בלשון התלמודית, הם גם בגדים, מלבושים, ו"לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהן בנות ירושלם יוצאות בכלֵּי לָבָן שְאוּלין שלא לבייש את מי שאין לו". הציווי מן התורה על איסור לבישת בגדי המיגדר השני מנוסח כך בספר דברים: "לאֹ יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר על אִשָה וְלאֹ יִלְּבש גֶבֶר שִמְלת אִשָה". אדם, שוב לפי עגנון, נכנס לבית כשהוא "מלובש כְלֵּי-דרך", ולפי ספר ירמיהו כשיוצא אדם לדרך-נדודים הוא נוטל עימו כלֵּי-גולה.

הכלים ושימושיהם המגוונים הביאו ליצירתם של ביטויים רבים שנקשרו בהם, חיוביים יותר וגם פחות. יש כאלה שנקשרו בתפקיד מסויים כמו הכליזמֶר שמנגן בכלי-זֶמֶר, וישנם גם כלֵּי-קודש שהשתמשו בהם לעבודת המקדש והפולחן הדתי, והביטוי הועתק לתיאור מי שמתעסק בעבודת בית הכנסת וחיי הקהילה, כגון גבאי או איש חברה קדישא. מן הכלי הלשוני נשאב גם תיאורו של אדם צנוע ועניו כנחבא את הכלים, והוא גם יכול לשמש כנושא-כליו של בעל שררה. אם הוא ממש בסדר, נאֹמר עליו שהוא כלי מלא וגדוש וגם כלי המחזיק ברכה, וגם כלי יקר, אף שביטוי זה יכול גם להיאמר בדרך של זלזול ולגלוג, "תכשיט" (שגם הוא ביטוי דו-מובָני). כל אלה קוצרו בלשון העדכנית והקמצנית במילים ל"כלי" - כמוהו כ"תותח", "שפיץ" ודומיהם בפי החיילים - והמהדרין מעבים אותו ל"כלי-כלי". כדי לא להישאר חייבים, לשם האיזון המיגדרי הומצאה לבנות המילה כֵּלָה. כל אלה מציגים את העברית הארכאית ככלי ריק, כמעט כלי אין חפץ בו. אך אל דאגה, מכוחו של חוק כלים שלובים יעלו ביטויים אחדים ויירדו אחרים ויעדכנו את מסכת כלים בגרסתה המודרנית.

מילה אחת על המקור הלשוני: חלק מן החוקרים סבורים שכלי מתייחס לשורש כול (שעניינו תכוּלה, מדידה), ולכן קרוב גם למְכוּלָה, מְכָל (של מים), כִיול ואפילו כלכלה.

אם כל המילים האלה נראות לכם אינסטרומנטליות להבנת רזֵּי השפה העברית, הרי זה מפני ש-instrument גם הוא כלי, ומקורו במילה לטינית שנוצרה מן הפועל instruere, לבנות, להקים, להכין וגם ללמד. מכאן בדיוק instructor שהוא מדריך ו-instructions שהן הוראות. מאותו שורש גם המילים שעניינן בניין והקמה כמו construction ו-structure. לכן ברור מדוע אינסטרומנטלי הוא מבני, חלק מגוף העניין והדבר. ומעניין, שגם באנגלית, instrument הוא לא רק כלי, אמצעי – אלא גם בגד וקישוט, בדיוק כמו בעברית.

ניסוי-כלים זה בוודאי יעניק לכם כלים מצויינים להתחבר לזרם בפילוסופיה הנקרא אינסטרומנטליזם (או פרגמטיזם) הטוען כי טיבו של רעיון נמדד על פי ערכו המעשי בחיים והיכולת להשתמש בו ככלי לפתרון בעיות.