רוח נכאים במוזיאון

אין לנו כל כוונה להשרות עליכם רוח-נכאים במהלך הסיור שנצא אליו מייד בבית-נכות של מילים, אלא רק להתבונן מקרוב בכמה מהמוצגים.

תחילת הסיור המודרך היא בפועל נכא שפירושו להכות, והוא צורה משנית של השורש נכה. בתנ"ך יש בו רק שימוש אחד כאשר בספר איוב מדובר על בְּנֵּי-נָבָל אשר "נִכְאוּ מִן הָאָרֶץ" במובן של גוֹרשו מהארץ, הוגלו (אולי אז זה היה נכון?) נכא הוא צורה משנית של השורש נכה שעניינו הכאה, פציעה וגרימת נזק. אפשר להכות ממש – ואפשר גם לנכות, מאותו שורש, שפירושו להוריד, להפחית. מכאן – וזו בהחלט מכה מתחת לחגורה - הניכוי במקור של מס הכנסה בעת קבלת תשלום, וגם ניכויי החובה בתלוש השכר. העולם הכלכלי מכיר גם ניכיון של שטרות והמחאות: כאשר עסק זקוק לאשראי, הוא מוכֵּר את ההמחאות הדחויות שבידיו ומקבל תמורתן מזומנים, כמובן בניכיון אכזרי שתלוי בסיכון שלוקח על עצמו מי שפורע אותן מפני שהן דחויות ו/או מסוכנות. גם פרקטיקה זו היא לעתים קרובות מכה שלא כתובה בתורה.

ומאותו שורש גם הנָכֶה וקצבת הנָכוּת. במקרא עוד לא דיברו על נכות רגשית שהיום מככבת בשיח הפסיכולוגי, והסתפקו בנְכֵּה-רגלים ובנְכֵּה-רוח. מעניין, שבניקוד אחר, נֵּכֶה, המילה משמשת – ורק פעם אחת במקרא – במובן של נבל ובן-בליעל, ובלשון משורר תהילים: "וּבְצלְעִי שָמְחוּ וְנֶאֱסָפו נֶאֶסְפוּ עָלי נֵּכִים וְלאֹ יָדעְתִי קָרְעוּ וְלאֹ דָמוּ". אני מתנצל אם הדברים האלה משרים עליכם נְכָאִים.

מעניין שיש עוד שימוש למכה, שיצא לגמרי מן הלשון. לפי מילון בן-יהודה "בחכמת השעורים [החשבון], הִכָה מספר במספר, או על מספר, עשה בהם מלאכת הכֹפֶל, multiply". והנה הדגמה פשוטה: "הדרך אשר תלך בה בהכאת מספר על מספר וכו', הכֵּה המספר הראשון שבטור העליון על המספר התחתון שבטור התחתון וכו'. אחר כך תשוב להכות המספר השני שבטור העליון על כל מה שבמדרגת הטור התחתון על הסדר". מזכיר לכם את שיעורי חשבון? מי שכתב את הדברים הנפלאים האלה היה רלב"ג, רבי לוי בן גרשום, פרשן מקרא, רופא, מדען, מהנדס, אסטרונום ומתמטיקאי, בספרו "מעשה חושב" שיצא בפרובאנס בשנת 1321. והנה עוד מובאה יפהפיה מספר אחר: "ואם תכֵּה זה האחד באחד לא יצא לך אלא אחד".

מכל ההכאות והניכויים אפשר אולי לנפוש במוזיאון כלשהו, שפעם ניסו לקוראו בעברית בית-נְכוֹת וכבר נדון כאן בהזדמנות אחרת, ומקורו בפסוק "ויִשְמח עֲלֵּיהֶם חִזְקִיָהוּ וירְאֵּם אֶת בֵּּית נְכֹתֹה אֶת הכֶסֶף וְאֶת הזָהָב וְאֶת הבְּשָמִים וְאֵּת השֶמֶן הטוֹב וְאֵּת כָל בֵּּית כֵּלָיו וְאֵּת כָל אֲשֶר נִמְצָא בְּאֹצְרֹתָיו". חוקר-המילים קליין מייחס את המילה לשפה האכדית שבה, כמו בשימוש המקראי, היה מדובר על בית-האוצר ולאו דווקא מוזיאון. ובכל מקרה, נְכוֹת – ולא נכאֹת, צמח בושם שנשאו הישמעאלים שקנו את יוסף מאחיו "וּגְמלֵּיהֶם נֹשְאִים נְכאֹת וּצְרִי וָֹלט".

לכל המילים שהזכרנו יש תוקף במקורות, ועניינו של התוקף לכאן הוא המונח valid, תָקֵּף – אבל גם נָכֶה הוא invalid. המיתחם התיירותי המפורסם של פאריס Les Invalides, הנָכים, החל את דרכו ב-1670 בצו של המלך לואי ה-14 להקים את Hôtel des Invalides, למענם של החיילים הוותיקים והפגועים. היום תמצאו שם בין השאר את קברו של נפוליאון.

valid באה מן הלטינית validus שפירושה חזק, והיא בתורה משורש לשוני מוקדם יותר שגם עניינו כוח. ממנו למשל המילה valiance, ובוודאי תזכרו את מכוניות Plymouth Valiant שהיו בשעתן סמל-סטטוס נחשק. גם חברינו ולנטינו, ולדימיר וגם ואלטר, כולם שאבו את שמם מאותו שורש לשוני.