הכי גבוה שאפשר

אל יגּבה לבבכם ואל תביטו בנו מגבוה, כי בעניין הבא ממש ראוי לדון בגובה העיניים: השורש גבה. כפשוטו, גבוה הוא מה שאינו נמוך, מה שמתנשא מעל סביבתו, כגון הר, בניין, קול או אדם. אבל, וזה מעניין, צירופי-הלשון הנקשרים לשורש זה יכולים להיות בעלי גוון חיובי – וגם שלילי.

מצד אחד, מבקשת חנה המקראית בשירתה "אל תרְּבוּ תְדּבְרוּ גְבֹהָה גְבֹהָה יֵּצֵּא עָתָק מִפִיכֶם", אבל גם "דיבור נמוך" לא נתפס כטוב. גבהוּת-לב נחשבת מידה רעה וכך גם הגבהת-קול, וגם גובה-אף, ולפי התלמוד "ואם הגביה עצמו הקב"ה משפילו". מעניין, שאפילו גובה-עיניים, שהיום משמש אותנו כדי לאפיין מידה ראוייה של שוויוניות, הופיע במקורות ישנים וגם חדשים כשחצנות ויהירות.

אבל מנגד, אנחנו נתלים באשְלֵּי רבְרְבֵּי, אילנות גבוהים, כדי לתמוך את דעתנו; וכשעולים במעלה השררה יוצמד לכך התואר גבוה, כגון בית משפט גבוה לצדק, וגם קצין גבוה ו"החלונות הגבוהים"; ואנחנו משתדלים להיות תמיד "על הגובה". אדם בעל "מצח גבוה" – בעצם, מי שקו השיער שלו נסוג כלפי מעלה - נתפס לעתים חכם ואינטליגנטי. ויקיפדיה מספרת לנו שהקישור בין מצח גבוה לאינטליגנציה בתרבות המערבית נובע מכך שבמאה ה-15 נהגו נשות האצולה לגלח את שער ראשן כדי להגדיל את המצח כחלק מהאופנה. בקרב פשוטי העם הן נחשבו לחכמות ומלומדות ולכן מצח גבוה קוּשר עם אינטליגנציה גבוהה. נסיגת השיער (בדרך כלל הטבע דואג לכך ולא הרצון להיראות אינטליגנטי) יוצרת גּבחת, התאומה הסימטרית של קרחת, והשורש גבח קרוב לשורש גבה. ואליו נקשרים גם והגְבִינִים והגּבוֹת, שניהם מן האיזור הלשוני והגאוגרפי של המצח, וכך הדבר גם בערבית.

קשה להתעלם מכך שגובה פיזי מקנה לאדם כמה נקודות-זכות, בבחינת מה שאומר ספר שמואל על המלך-לעתיד שאול: "וְאֵּין אִיש מִבְּנֵּי יִשְרָאֵּל טוֹב מִמֶנוּ מִשִכְמוֹ וָמעְלָה גָבֹּה מִכָל הָעָם". ואף על פי כן, ראוי להם לגבוהי-הקומה ללמוד מן הכתוב במסכת סוטה: "שלא כמידת הקב"ה מידת בשר ודם. מידת בשר ודם, גבוה רואה את הגבוה ואין גבוה רואה את השפל; אבל מידת הקב"ה אינו כן, הוא גבוה ורואה את השפל".

וישנם גם תחומים שבהם הגובה היחסי אינו מקנה עדיפות, או לפחות הוא נקי מ"פרשנות". כך למשל, בכלי הנגינה ובקולות השרים באופרה תמצאו alto, גבוה, ו-basso, נמוך, ולשניהם שמור מקום של כבוד. גם הגיאוגרפיה, שבאופן טבעי מכירה מקומות גבוהים וגם נמוכים, די שומרת על נייטראליות: תמצאו בה את ארצות השפלה, Pays-Bas בצרפתית וגם שמה של הולנד בשפה זו (גם השם Nederland מבטא רעיון זה, אבל השם Holland מקורו דווקא ארץ-העץ) – ומצד שני אקרופוליס היא העיר הגבוהה, כמו נצרת עילית, כשם שאקרובט הוא זה שאומנותו לעלות לגבהים (ובלבד שלא ייפול מאגרא רמא לבירא עמיקתא!) מאותו איזור גם Hochdeutsch, גרמנית גבוהה, השפה התקנית במדינה זו, שמבוססת על דיאלקטים שמקורם באיזורים היותר גבוהים של הארץ, בהרי האלפים ובדרום.

כבר הוזכר כאן בהזדמנות אחרת שהשורש צהר שימש תחילה במשמעות של גבוה, ולפי מילון בן-יהודה: "ומכאן צהריים, בעיקר למעלה, מקום גובה השמש וזמן עמידתה למעלה".

ה-highlight של העולם הטכנולוגי בתחום הלשוני שמעניין אותנו – גם אם אינו ממש high tech – הוא המעבר מהחידוש של פעם hi-fi, איכות קול של high fidelity - אל ה-)wi(reless) fi(delity . תודו, שזה לא פחות דרמאטי מן הטלוויזיה ב-HD, הלא היא הפרדה גבוהה, high definition.

הפעם הבאה תהייה בעוד שבועיים!