שוטר המקוף נדבק בשלבקת חוגרת

כדי שלא נחטא ב"אל יִתְהלֵּל חוֹגֵּר כִמְפתֵּח" ונחטוף מכה מתחת לחגורה, נכווֵּן את הדיון בדיוק לְאזור החגורה, וליתר דיוק לָאֵּזוֹר – ולחגורה. התאזרו בסבלנות, ותבינו.

חגורה היא כמובן מן השורש חגר, והראשונים להשתמש בה היו דיירי גן-עדן אדם וחווה: "ותִפָקחְנָה עֵּינֵּי שְנֵּיהֶם ויֵּדְעוּ כִי עֵּירֻמִם הֵּם ויִתְפְרוּ עֲלֵּה תְאֵּנָה ויעֲשוּ לָהֶם חֲגֹרֹת". ומי שחוגר, קושר חגורה למותניו, הריהו אוזֵּר אֵּזוֹר לחלציו. החוגֵּר הוא החייל בטרם קרב, שטרם ניצח, ולכן אל לו להתהלל כמי שכבר משחרר את חגורו. מִפוֹעל הוא היה גם לשֵּם עֶצֶם: חוגֵּר הוא כינוי למי שאינו קצין, ואפילו התעודה המזהה אותו, "פנקס חוגר", נקראת בקיצור "חוגר".

מאותו שורש, אבל במשמעות אחרת, גם מחְגֵּר מְשֻנָן הידוע באנגלית כ-ratchet, אותו גלגל משוּנן או "מסרק" אשר ציפורן חוֹגֶרֶת – כך היא נקראת במילון, בשם שָאוּל מן התלמוד! – מאפשרת לו לנוע רק בכיוון אחד. הוא מצוי למשל ברעשן של פורים, בשעונים, ברצועות-קשירה, בידית של בלם-היד במכונית (ומונע ממנה לרדת אלא אם משחררים אותה), וגם בין כלי העבודה של המוסכניקים. אבל איש מהם, מעולם ולעולם, לא קרא ולא יקרא לו ראצ'ט, והם מעדיפים את השיבוש החינני רָאצֶ'ר. אומנם, ועד הלשון החליט עוד ב-1929 שראצ'ט ייקרא מפְתֵּח קרְקָש, על שם הנקישות שהוא משמיע, אבל גם הקִרְקוּש הזה נדחה במועצת גדולי האגזוז. וכשם שאותה שן חוגרת עוצרת ומעכבת את הגלגל, כך גם דרך הילוכו של החִגֵּר, הפִסֵּח, שהיא עצורה ומתעכבת.

ואם הגענו לתחום הבריאותי, נזכיר את השלְּבֶקֶת החוֹגֶרֶת, נגע-עור מאוד לא-נעים ומכאיב, שמופיע לעתים כחגורה שחובקת את הגוף. שלבקת, אגב, היא הקרובה המילולית של שלפוחית, אחד ממאפייני הנגע, וגם של אבעבועות-הרוח הנגרמות מאותו וירוס. החגורה, כבר הזכרנו, היא גם אֵּזוֹר, אבְנֵּט, שנמצא גם בצירוף אזור-חלציים. מי שאוזר עוז, חוגר, משנֵּס מותניו. ומי שמתאזר בסבלנות מתמלא בה, והפועל אוזֵּר נגזר מאֵּזוֹר. חִשבו גם על הקשר בין חגורת הביטחון או רצועת הביטחון – לבין אזור הביטחון. אין זה מקרי: אותה מילה בדיוק משמשת לציון אֵּזור (חגורה) ולציון אֵּזור (יחידה גיאוגרפית). והכי מעניין הוא שכך הדבר גם בשפות אחרות! חוזרים לשלבקת החוגרת, הנקראת Herpes Zoster. מנין zoster? – מן היוונית zonnynai שפירושה להקיף, לחגור, לחשֵּק. וממנה המילה האנגלית zone, אזור גיאוגראפי! וכך חזרנו מן החגורה – לאזור רצועת-הביטחון, ונחתנו על מזרָן, שלפי אבן-שושן ייתכן שקיבל את שמו מן האזור, "כעין חגורה רחבה שהיו קושרים בה את המצָעוֹת אל המִטָה".

לפני הנחיתה אנחנו מהדקים את חגורות-הביטחון, ונדרשים גם למילה המשמשת בלשונות הלטיניות כדי לציין חגורה: ceinture בצרפתית, cintura באיטלקית, cinturón בספרדית, כולן מן הלטינית cingere, להקיף, לקשור. מהן גם cingulum, אבנֵּט, חגורה. וממנה גם cinghia, רצועה באיטלקית, ומקבילתה באנגלית surcingle וגם cinch, חגורת-אוכף. אותה מילה עצמה, cinch, הושאלה לביטוי שמשמעותו דבר בטוח, דבר תפוּס היטב, כמו חגורת-האוכף.

קיבלתם תיאבון? לא פלא, כי הלכנו כל-כך קרוב לאומצה עשוייה מבשר סינטה – הלא היא cinta מן השורש הזה. באנגלית נתח הבשר הזה, נקרא sirloin או tenderloin (כאשר loin הוא חֶלֶץ, מותן, יָרך), ובעברית של ספרי-מתכונים: כתף-בקר או מותן-בקר.

ומי מתנָאֶה בחגורה מרשימה כחלק ממדיו? השוטר כמובן. אזור משטרתי – למשל בניו יורק – נקרא precinct, כשגם כאן האנגלית לקחה מן המקור הלטיני את הרעיון של אזור תָחוּם, כאילו מוקף בחגורה. ואף כי המקוֹף שפעם שוטרי ישראל (ע"ע השוטר אזולאי) היו אמונים עליו אינו ממש אזור גדול כמו בניו יורק, רעיון התחום וחגורת-ההיקף הוא אחד. לפי אבן-שושן, שוטר המקוף הוא זה המסייר ומקיף את האזור מפעם לפעם.