רגע של טריוויה מסע שבועי בעקבות מילים, שורשים וגלגולים אודות
גיליון 627 · 15.11.2022 · יאיר פלדמן

תחפושת לפורים תשפ"א: נסיכה במסיכה

שבט אחים גם יחד

אנחנו מתכנסים הפעם סביב מדורת-השבט כדי לשרּבֵּט כמה דברים על המילה שבט, ובסוף הדיון אולי נדון אותה לחסד.

הפירוש הראשון שנותן המילון לשֵּבֶט הוא מטֶה, מקל, שוט לחבטה. הפירוש השני הוא ענף דק – ורק הפירוש האחרון הוא, "בהשאלה, ענף מגזע העם, קבוצת משפחות המתייחסת לאב קדום ולמסורת- עבר אחת". שנים-עשר השבטים שאנחנו צאצאיהם לא היו באים לעולם בכינוי זה, אלמלי קדמו להם מבחינה לשונית שבטים הרבה פחות נעימים. כך הפרקטיקה החינוכית "אִוֶּלֶת קְשוּרָה בְלֶב נָער שֵּבֶט מוּסָר ירְחִיקֶנָה מִמֶנוּ" לפי מחבר ספר משלי, וכך גם בגרסה מוכרת יותר אך מאוד לא פוליטיקלי קורקט, "חוֹשֵּךְ שִבְטוֹ שוֹנֵּא בְנוֹ וְאֹהֲבוֹ שִחֲרוֹ מוּסָר" באותו ספר. אתם תדונו שיטת חינוך זו לשבט או לחסד והשבט יאמר את דברו.

איור מתוך גיליון 627

שביטה היא הכאה וחבטה, ונגזרה מן השבט, המטה, שאותו תמצאו גם במילה הקרובה שרביט (וממנה לשרּבֵּט) שפירושה מקל, וכנראה מכה ממנו היא ממלכתית יותר כיוון שניתנה בידי המלך או מנצח התזמורת. בעל סמכות אחר הוא השופט, ובמילון מופיעה דיעה מעניינת שהשורש שפט הוא מִבטא אחר של השורש שבט, "כאילו כלשון הכאת השופט את האשם בשוט ובשבֶט", והפועל בהווה שוֹפֵּט (מכֶה) היה לשם-עצם. ישנם שופטים שהם כוכבי-שביט – וכנראה גם שם הכוכב נגזר מכך, ולפי רש"י: "כוכב היורה כחץ ברקיע ממקום למקום, וארוך כשבט שהוא יורה, ונראה כמו שפותח רקיע". ולמקרה שנשכח מכם תלמודכם לרגע, כל הרואה כוכב-שביט יברך לפי שולחן ערוך "בָּרוְּך אתָה ה' אֱלֹהֵּינוּ מֶלְֶך הָעוֹלָם שֶכֹחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵּא עוֹלָם". ועוד מעולם הטבע: הדג התלמודי שיּבוּטָה – שנכנס להיסטוריה בזכות השורה האלמותית המחורזת "לאריה ולממותה, לגמל ולשיבוטה" של יורם טהרלב ומתי כספי – אינו שייך לכאן, ואולי חמק ושחה לאכול כמה "שבְטוּטִין שבארץ-ישראל", ענפים רכים לפי המידרש. אבל הכבשה דולי שייכת גם שייכת ועוד נשוב אליה.

גם חודש שבט שבו החג האהוב של ראש השנה לאילנות, אינו יוצא נקי מן המכה: "שמות חודשים עלו בידם מבבל" נאמר בתלמוד ירושלמי, ואכן שמו של החודש מגיע מן האכדית סבּטוּ שפירושו מכֶה, כנראה בגלל הגשם והרוחות שמכים בתקופה זו של השנה. האופטימיים אומרים שנגזר מן המילה מטה, ענף, שכן בחודש זה מתעוררים העצים לחיים חדשים.

איור מתוך גיליון 627

במילונים ישנים, שיּבוט הוא חביטה ורידוד, אבל מאז 1996 שיבוט והכבשה דולי הם כבר משהו אחר לגמרי: "שיבוט הוא מונח בביולוגיה המתייחס לתהליכים שבסופם מתקבלים העתקים של רצפי DNA, תאים, רקמות או אורגניזמים הזהים באופן מלא או כמעט מלא, מבחינה גנטית, למקור שעל פיו הם נוצרו". (מה הינו עושים בלעדי ויקיפדיה?) זהו שבט המשובטים, ובאנגלית המונח המקביל cloning הוא מ-1903 (אז כמובן לא היה זה שיבוט בנוסח דולי אלא הרכבה של צמחים), וגם הוא באותו היגיון: הוא מבוסס על klon ביוונית שעברה ללטינית, והיא ענף, ומקורה ב-klados גם היא ביוונית, ענף צעיר, ניצן. מקור המילה הלטינית לשבט tribus אינו ברור, והוא עבר ללשונות רבות. אבל נגזרותיו שומרות על החלוקה (לאו דווקא לשבטים): כך למשל הפועל to distribute (שממנו הדיסטריבוטור, מפלֵּג המתח הגבוה במכונית!) שפירושו לחלק, מ-tribuere, לחלק, לשלם, להקצות לשבטים. כך גם attribute שהיא תכונה שיוחסה, ניתנה למישהו וכך גם tribute, מתנה.