תנו למחשבות להתפרע

הפעם, אנחנו ממש מתפרעים! טוב, לא פרעות של ממש אלא רק בוחנים מקרוב את השורש פרע, ואנחנו מבקשים מכם לא להפריע.

הבה ונתפרע עם המשמעויות: הראשונה היא כל מה שנוגע לאי-שליטה, ובמובן הזה גם הסרת כיסוי ופריעת שער הראש: "בְּאֵין חָזוֹן יִפָרַע עָם וְּשֹׁמֵר תּוֹרָה אַשְּרֵהוּ" אומר מחבר ספר משלי. הפרוע המפורסם ביותר הוא כמובן "יהושע הפרוע", שְּטְּרוּבֶלְּפֶטֶר (= פטר הפרוע) בשפת המקור, גיבורו של ספר ילדים די מפחיד! שכתב ב-1841 היינריך הופמן, רופא מפרנקפורט שעסק בפסיכיאטריית ילדים. היום, איש לא היה כותב ספר ילדים כזה. בתרגומים השונים לשפה העברית, עברו הספר וגיבוריו גלגולים מעניינים. באחד הוא היה ל"יִפְּּתָח הַמְּלוּכְּלְָך" ובאחר "שוּעַ הַפָרוּעַ", והילדה המעוללת תעלולים (נחשו אילו) היא "ּדוֹרִית הַגַפְּרוּרִית". גם חלק מן הסיפורים המפחידים שנכללו בספר המקורי נשמטו או עוּדנו בגרסאות העבריות, כמו למשל הסיפור על הקץ שבא לאצבע (רמז: זה קשור במספריים). הסיפור היה כה חריף, כך שגם כשכבר תורגם, הוא נזכר רק כחלום. ולא רק השיער פרוע. "האזניים כבר שנתיים לא ראו טיפה של מים", הציפורניים גדלו, השיניים לא צוחצחו והגרביים לא הוחלפו כבר חודשים. זו בצד זו תראו כאן את כריכת הספר המקורי ואת אחד התרגומים. תודה לאתר "הספרנים" של הספריה הלאומית.

פעם, וזה היה מזמן, לתלמיד שאינו בדיוק צייתן קראו פשוט מופרע. היום, הניסוחים התעדנו, וגדול מאוד הוא מספר הילדים והמבוגרים המאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז, ואנחנו כמובן עדיין במיתחם הלשוני של ההפרעה.

מלבד פריעת השיער, קיימת גם המשמעות של פריעת חשבון, תשלום החוב וגם עונש: "כָל הַמְּחַלֵל שֵם שָמַיִם בַסֵתֶר, נִפְּרָעִין מִמֶנּוּ בַגָלוּי" לפי מסכת אבות. גם כאן המקור הוא ארמי, עם מילה ערבית במשמעות דומה. מכאן גם המִפרעה, שבניגוד למִקדמה היא תשלום מוקדם מן הנחוץ – פירעון של חוב, בעצם תשלום מאוחר. לזה קרובה המשמעות של להיפרע ממישהו, להחזיר לו כגמולו וגם להעניש אותו. וגם, חדלות-פרעון, כשפירמה אינה מסוגלת לשלם את חובותיה.

ואנו חוזרים למשמעות המוכרת ביותר, שמביאה אותנו לפרעות, לפורעים ולפורענויות, וכאלה יש לנו לבחירה מכל התקופות ומכל העמים: פרעות ת"ח-ת"ט שעשו הקוזאקים ביהודים בשנים 1648-9; פרעות "פרהוד" ביהודי עיראק בשנת 1941; פרעות תרפ"ט ועוד ועוד, לצערנו עד ימינו אלה. "וַּתָשַר דְּּבוֹרָה וּבָרָק בֶן אֲבִינֹׁעַם... בִפְּרֹׁעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְּרָאֵל" נאמר בשירת-דבורה בספר שופטים. אולי משום כך, בקטע התפילה "אמת ואמונה" שאחרי קריאת שמע, נכלל המשפט: "הָאֵל הַנִּפְּרָע לָנוּ מִצָרֵינוּ וְּהַמְּשַלֵם גְּמוּל לְּכָל־אֹׁיְּבֵי נַפְּשֵנוּ".

התקנא הטבע ביצורים הפרועים ונתן לנו את "פֶרַע מְּסוּלְּסָל" (וגם מנוקב, וגם מחודד), Hypericum בשמו המדעי, אשר לפי מגדיר הצמחים של קק"ל "ככל הנראה מאזכר השם העברי את מראהו הכדורי הפרוע".

ואיך מתקשר לכאן פרעה מלך מצרים הנזכר לא פחות מ-246 פעמים במקרא, רובן בספר שמות? לא מתקשר, כי פָר-עָה הוא בשפת המקום "הבית הגדול" ורק בשלב מאוחר יותר היה לשמו המוכר של מלך מצרים ובכלל לשושלת הפרעונית. אבל המידרש, בכל זאת, לא יכול להשאיר זאת בלי הסבר, ובאוצר המידרשים תקראו על איש אחד, רקיון שמו, אשר הצליח מאוד בגביית מיסים, המלך קרא לו "ויאמר לרקיון לא תקָרא עוד רקיון כי אם פרעה יהיה שמך אחרי אשר נפרעת מס מן המתים, ויקראו את שמו פרעה".