החלילן מבקש מעט space

לצלילי החליל נצא הפעם למסע שיפתח בפנינו חלונות רבים, תחילתו במחילות וסופו אי-שם בחלל.

השורש שעל הפרק הוא כמובן חלל, שהוראותיו – וגם צורת הכתיבה של המילים הנגזרות ממנו – שונות. ראשית, מה שאינו שייך לכאן, אף שהוא נשמע כזה: מחולל, יוצא במחולות – הוא מן השורש חול שפירושו נטה, הסתובב, ואין לו קשר לחלל. וגם לא מה שמתחולל או חל ביום מסויים. מה כן שייך? מה שחוּלל, נטמא, והמילה בערבית שפירושה התיר איסור – ומכאן בשר חלאל שמותר למוסלמי לאכול. וגם חוּלין וחילוני, שהם מאותו עולם-תוכן, וגם חָלָל, שהוא מי שנולד מאשה האסורה להינשא לכהן.

נתרכז דווקא בחלל שמקיף את כדור הארץ וחלליות משייטות בו, או החללים שארכיטקטים אוהבים לדבר עליהם – שנגזרו מן ההוראה המקורית של השורש: חור, נקב, משהו נָבוּב. מקורו המילולי קרוב לערבית ח'ל שפירושה נֶקֶב. מכאן כמובן צינור חָלול שאינו סתום, ונזכיר שבברכות השחר מברכים "אֲשֶר יָצר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה וּבָרָא בו נְקָבִים נְקָבִים חֲלוּלִים חֲלוּלִים". באותו מובן גם חלוֹן שהוא פתח חלול, וגם מְחִלָה שהיא נִקְבָה שרוּקנה מתוכן – אבל לא המחילה, הסליחה, שנכתבת אחרת והיא משורש שונה. לאלה יש להוסיף את החלָה שאוכלים בתיאבון רב בשבת, כנראה מן ההוראה של עגול וחלול. גם החָלָל שנפל בקרב הוא מן השורש הזה בהוראה של מי שנוּקב, נדקר. הוא קיים לא רק בתצורה זו, חָלָל, אלא גם כפועל: חִלֵּל הוא מי שהרג אחר: "וְהוּא מְחֹלָל מִפְשָעֵּנוּ מְדֻכָא מֵּעֲוֹנֹתֵּינוּ" אומר הנביא ישעיהו.

בקפיצה מהירה לחלל הלועזי נראה ששם העניינים פחות נבובים: space באנגלית, espace בצרפתית, מן הלטינית spatium, היו בראשית דרכם מושגים למשהו מאוד מוחשי והמילה ציינה תקופת-זמן, מרחק, מירווח וגם שטח. מאוחר יותר, גם טריטוריה ואפילו כמות. את הֶקשר המירווח תראו במחשב במקש space, רווח, וגם במקש backspace. המשמעות ה"חללית" המודרנית כמובן מאוחרת יותר, ועמה באו spaceship וחברותיה. ומעניין, שבצד החלל הקוסמי, מדברים גם על מי שזקוק ל"ספייס", והוא בסך הכל רוצה שיניחו לו, שישאירו לו מירווח, ולא חלל ריק מאוויר.

חוזרים לצינורות החלולים, וכצפוי גם כלי-הנגינה חָליל קיבל מכאן את שמו, שמצוי בצורה דומה בלשונות האיזור. "ויעֲלוּ כָל הָעָם אחֲרָיו וְהָעָם מְחלְלִים בּחֲלִלִים" מספר לנו ספר מלכים א' על טקס משיחתו של שלמה המלך. מן החליל נגזרו גם החלילית והחלילון (פיקולו), וגם החֲלילן, כמו זה שהיה בהמלין, שהוכיח לאנשי העיר שאסור להרגיז אותו ולא לשלם את שכרו כי יש לו אמצעים הרבה יותר אכזריים מאשר לפנות לבית הדין לעבודה.

במקרה של החליל, הלשונות הזרות לא אימצו את מוטיב העצם החלול, וקראו לכלי דווקא על שם הפעולה המתבצעת כדי להפיק ממנו צלילים, נשיפה. לכאן מתקשר היטב גם כלי-נגינה אחר, האבּוּב, שמשמעותו בעברית צינור חלול, והוא גם קרוב למילה נָבוּב. בלשונות זרות הוא oboe, איטלוּק של הצרפתית haut bois, עץ גבוה, בגלל צלילו הגבוה. חלק מכלי הנשיפה נקראים באנגלית woodwind בהדגשת העץ והנשיפה, ואחרים נקראים brass, המתכת פְלִיז. flute באנגלית, flauto באיטלקית, ואילו בגרמנית Die Zauberflöte היא האופרה "חליל הקסם" – כולן מ-flare, לנשוף בלטינית, שהפכה בצרפתית ל-gonfler, לנפח. את המשמעות הזו אימצו גם לתחומים רחוקים ושונים לגמרי: מאותו שורש, inflation שהיא ניפוח מחירים – וגם flatus, שהיא, במחילה מכבודכם, הנפיחה היוצאת ממחילות בני-המעיים ומן החלחולת (שנגזרת כנראה מחלחל, ניקב, חדר, מן השורש חלל) - פְלוֹץ מ-flatus ונאד נפוח בעברית יפה.

לא נסיים חלילה בלי לומר משהו על המילה חָלִילָה, שכאשר היא מנוקדת כך פירושה קריאה להימנע ממשהו וכנראה מקורה במשמעות התרת האיסור של השורש חלל – אבל אם נחזור על זה שוב, וחוזר חֲלילה (ניקוד שונה!) הפעם זה יהיה מן המשמעות של להקיף לעשות סיבוב.