מבצע "מלביש" *

"בַּקַּיִץ הַּזֶּה תִלְבְשִי לָבָן" כתבה והלחינה כל-כך יפה נעמי שמר, ושרו כל-כך יפה "הדודאים", ולנו מתאים מאוד כל השנה לעסוק בלבוש בכלל ולא רק לבן, והשורש לבש ממש "התלבש לנו בול".

לבש, כפשוטו, פירושו לעטות בגד; אפשר שיהיה זה בגד ממש שאדם מתכסה בו, ואפשר שהטבע לובש חג, או שהארץ מתברכת "נַּלְבִישֵׁךְ שַּלְמַּת בֶּטוֹן וָמֶּלֶּט / וְנִפְרֹש לְָך מַּרְבַּדֵׁי גַּנִים" כמו שכתב, כל-כך יפה גם הוא, המשורר נתן אלתרמן. נתרכז בבגדים שאדם לובש, שיכולים להיות בגדים פשוטים של יום-חול, כאלה של יום-קרב – שוב אלתרמן עם "לוֹבְשֵׁי חֹל וַּחֲגוֹר, וְכִבְדֵׁי נַּעֲלַּיִם" הנפלא שלו ב"מגש הכסף" – וגם לבוש-שְרד, כזה שנושאי-משרה כמו קצינים, שופטים ועורכי-דין לובשים מתוקף קוד-לבוש מחייב, וכמובן גם מלכים שהלבוש המפואר ממש מאפיין ומגדיר אותם. ראוי להתעכב ולשאול מה גורם להם, ולא רק להם, להתהדר בבגדים כסמל-סטטוס. התורה מתארת בפירוט רב את פריטי הלבוש המפואר שלובש כהן גדול. את הפסוק "וְעָשִיתָ בִגְדֵׁי קֹדֶּש לְאַּהֲרֹן אָחִיָך לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶּת" מפרשים שהלבוש אמור להקנות מראה מכובד, וליצור בכהן את תחושת גודל המעמד ותודעת השליחות שלה הוא נועד. זה לא נעצר שם ומגיע עד לקב"ה: הפסוק במזמור שיר ליום השבת בספר תהלים אומר "יְהוָה מָלְָך גֵׁאוּת לָבֵׁש לָבֵׁש יְהוָה עֹז הִתְאַּזָר אַּף תִכּוֹן תֵׁבֵׁל בַּל תִמּוֹט". אבן-עזרא מפרש: "בעבור היות משפט המלכים ללבוש בגד מלכות אמרו... כי השם גאות לבש". ופרשן אחר מוסיף: "לבש ה' עוז – לבש כוח והתאזר בו, רוצה לומר עתה הראה כוחו".

השורש לבש זהה בצליל ובמשמעות בעברית ובערבית. להיכן זה התגלגל? העיר פתח תקווה שהוקמה ב-1878 במקום שהיה הכפר הערבי אוּמְלַּבֶּס, ומכאן כינוייה. בערבית, מְלַּבֶּס הוא ממתק שקדים שלמים מצופים בסוכר (דְרַּזֶּ'ה) והשקד כביכול לובש או מצופה בגלימת-סוכר. אוּמלבס היא אם הממתקים, מקום ייצורם, ממש כשם שאום אל פחם היא אֵׁם הפּחם על שם הפחם שהופק במקום במשך דורות והיה מקור ההכנסה העיקרי של התושבים לצד החקלאות.

גם בשפות אחרות ישנם דברים מעניינים הקשורים ללבוש. למשל, הקשר בין to invest, להשקיע, והפועל הלטיני vestire, להלביש (וממנו vestito בגד באיטלקית, vêtement בצרפתית וה"גגון" במילה מעיד על האות s שהיתה במקור). משמעות ההשקעות נוצרה רק במאה-ה17, ככל הנראה מהשאלת מובן ההלבשה ל"לבוש" החדש שנותנים לכסף המושקע. מן הלבוש גם מאבק האינווֶּסטיטוּרה בין האפיפיורים והמלכים החילוניים בימי הביניים על הזכות למנות בישופים, אשר הביא בין היתר ל"הליכה לקנוסה" המשפילה של המלך היינריך הרביעי ב-1077. האינווסטיטורה היא כינוי לטקס שבו מוענקים סמלי-המעמד לבעל התפקיד, ובכללם הלבשת הגלימה.

באנגלית, אנחנו מכירים את dress, גם כפועל וגם כשם-עצם, לבוש, למשל formal dress. בנוסף, dressing הוא תיבול לאוכל וגם חבישה של פצע, ו-address היא כתובת. מה הקשר ביניהם? כמנהג הימים פנינו לבינה המלאכותית שניסחה כך את תמצית תשובתה: הקשר בין המילים טמון בשימוש המטאפורי של הפעולה dress - להוסיף משהו כדי לשפר, לכסות, או לייעד משהו אחר. שמלה מלבישה את הגוף, רוטב מלביש את האוכל, תחבושת מלבישה פצע וכתובת "מלבישה" מקום בפרטים מזהים.

נקווה שבכך תרמנו משהו גם לבינה האנושית!

* רק המבוגרים זוכרים מה זה.