מה שלא הורג מחשל מדינות נחשלות (לא ממש)

כשתגיעו לסוף ה"רגע" הזה תהיו מחושלים יותר, ואולי גם תיכשלו פחות ולא תיקלעו לרגעי-חולשה, ולו בגלל העובדה שבין הדברים עובר חוט מקשר והוא השורש חשל. הרי לכם שורש שבכתיב זהה מבטא פעם החלשה – ופעם חיזוק.

חשל, אומר המילון האטימולוגי, במובן אחד הוא חיזוק. מכאן, מתכת מחושלת, מחוזקת, ומכאן אפילו נחשול שמבטא עוצמה. מכאן גם שמו של מפעל "חישולי כרמל" המייצר חלקי-מתכת קריטיים למנועי-סילון. ולא רק מתכת יכולה להיות מחושלת אלא גם בני אדם, ולכאן מתחבר יפה הביטוי הידוע "מה שלא הורג מחשל" – משפט שכל חייל שמע ממפקדיו לפחות פעם אחת וכנראה הרבה יותר – ומקורו בכתבי הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה. למען הדיוק יש להעיר כי ניטשה התייחס לו-עצמו ואמר: "מה שלא הורג אותי, מחשל אותי", וזה לא הפריע למי שהדביק למשפט את הסיומת "ומה שהורג מחשל את אמא".

החישול, קודם של המתכת ולאחר מכן של האנשים, אינו חדש. בספר דניאל נכתב כי המלכות הרביעית תהייה תקיפה כברזל אשר (לפי המקור הארמי) "מְהַדק וְחָשל כֹּלָא", ועל כך אומר רש"י שהברזל "מְרַדד וּמְהַדק כָל מִיני מַתָכוֹת שֶׁמְרַדְדִין אוֹתָם בְקוּרְנָס". ההחשלה, נאמר שם, היא עבודת הנַפָח, המחשיל את המתכת בפטישו, כלומר מדק אותה כדי לחזקה. מאותו היגיון מילולי של מעיכה אבל מעולם-תוכן אחר לגמרי, גם הביטוי המופיע בגמרא "ביעי חֲשִילְתָא", אשכים מעוּכים.

אנחנו זורמים עם המובן הזה של חיזוק, גם כשהמדובר במתכת וגם בבני-אדם. על שאלתו הרטורית של איוב "אִם כֹּחַ אֲבָנִים כֹּחִי אִם בְשָרִי נָחוּש" אומר הפרשן עדין שטיינזלץ: "הרי אינני אלא אדם, ואינני מחושל ועמיד כאבנים וכנחושת".

אבל אם הצליל חשל מזכיר לכם את הנֶׁחְשלים – הרי לכם המובן השני, ההפוך. "זָכוֹר את אֲשֶׁר עָשָה לְָך עֲמָלק בַדֶׁרְֶׁך בְצאתְכֶׁם מִמִצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְָך בַדֶׁרְֶׁך וַיְזַנב בְךָ כׇּל הַנֶׁחֱשָלִים אַחֲרֶׁיָך וְאַתָה עָיף וְיָגעַ וְלאֹּ יָרא אֱלֹהִים", כך נצטוו בני ישראל לדורות. הנחשלים הם אלה ההולכים בסוף, גם במדבר – וגם במערכות שבוחנות הישגים והתקדמות. לפי המילון נחשל הוא "מְפַגר, שֶׁאינוֹ מַגִיעַ לְדַרְגַת הִתְקַדְמוּתָם שֶׁל אֲחרִים", בין אם זה תלמיד נחשל – שנכשל בלימודים – ובין אם זה איזור נחשל, לא מפותח. "נחשל הוא חלש ובעיקר לא מפותח, כגון שכונה נחשלת, מדינות נחשלות" כותבת האקדמיה ללשון. הכותרת שתראו כאן היא משנת 1959. היום, פוליטיקלי קורקט, קוראים להן "מדינות מתפתחות" או "עולם שלישי", ומה שבטוח שאינן חברות במועדון של מדינות OECD.

האקדמיה גם מבארת את הקשר – בהיפוך המובן – בין החלש והמפגר ובין המתכת המחוזקת: "הדעה המקובלת יותר רואה בשורש חשל היפוך אותיות מן השורש חלש... בעברית בת ימינו השורש חשל משמש גם במשמעות ההפוכה של חוזק וחוסן, בייחוד בפעלים חישל והתחשל'. נחלקו החוקרים: יש הסוברים שמדובר באותו שורש ושהפועל המציין חיזוק החל את דרכו דווקא כמציין שבירה והחלשה כגון בריקוע המתכת; לדעת אחרים מדובר בשני שורשים נבדלים שמקורם שונה; ויש הסוברים כי הצורה נֶׁחשלים יסודה בשיבוש של נִכשלים.

הרי לכם פסוק יפה ומחורז מתוך התפילה ליום כיפור המאחד שניים מאלה: "צוּר תְמֹּךְ אֲשוּרַי מהִנָשל: קוֹמְמנִי וְחַזְקנִי מרִפְיֹון וָחשֶׁל. רְצוֹת אֲמָרַי וְלאֹּ אֶׁכָשל". ולוואי ונתחשל, לא ניכשל ולא נֶׁחשַל!