אופרה בגרוש

מה כבר יכול לקשר בין גן-עדן, גירושין בטעם דבש (בלי גרשיים של מרכאות), הגשש החיוור ומוצרט? כרגיל, ב"אופרה בגרוש" זו מככבות המילים, והפעם זהו השורש גרש. אחרי הכל, מילים הן מגרש המשחקים שלנו.

אין צורך להסביר: השורש גרש עניינו בסילוק, שילוח, ובקיצור גירוש. ימיו כימי עולם, ושורשיו נטועים כבר בגן עדן: הגירוש הראשון בהיסטוריה היה של אדם וחווה "וַיְשַלְחֵהוּ יְהוָה אֱלֹהִים מִגַן עֵדן... וַיְגָרש את הָאָדָם". קין, בן לדור המייסדים, גם הוא גורש ואפילו התלונן על כך בפני אלוהים: "הֵן גֵרַשְתָ אֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְנֵי הָאֲדָמָה וּמִפָניָך אסָתֵר וְהָיִיתִי נָע וָנָד בָאָרץ וְהָיָה כָל מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי". כמה וכמה דורות אחריו, אומרת שרה לאברהם "גָרֵש הָאָמָה הַזאֹת וְאת בְנָּה כִי לאֹ יִירַש בן הָאָמָה הַזאֹת עִם בְנִי עִם יִצְחָק", ובעלה, נעבעך, מציית בהכנעה ומוריש לנו גם את הריב המתמשך עם צאצאי ישמעאל.

היו עוד כמה וכמה גירושים שנכנסו להיסטוריה, ביניהם היציאה החפוזה "כִי גֹרְשוּ מִמִצְרַיִם וְלאֹ יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵּהַ וְגַם צֵדָה לאֹ עָשׂוּ לָהם" וגם גירוש יהודי ספרד ב-1492. אבל בלשון יומיום רווחים בעיקר גירושים בין בני-זוג. וזו ממש לא רק תופעה של העת החדשה, והראייה לכך היא שההלכה מטפלת באריכות בנושא, כולל הוראות מדוקדקות בעניין המסמך שניתן למגורשת, ואפילו ההגדרה היפה "גרושת-הלב" לאשה שבעלה גמר בליבו לגרשה אך עדיין לא נתן לה את הגט.

להיסטוריה נכנס גם הקטע הבלתי-נשכח שכתב יוסי בנאי ללהקת "הגשש החיוור", ובפינה להליכות ונימוסים מבקש שייקה לוי עצה איך לפתור את הפלונטר שנוצר מכך ש"גרושתי הראשונה מגירושי השניים התחתנה עם בנו האמצעי של גרושתי הגרושה מגירושי השלישיים". למקרה ששכחתם, שמו של השואל הוא גרשון. גרשון גרושובסקי.

לא רק אנשים מגורשים מכאן לשם. המילה מִגְרָש – כמו המילה מִדְבָר שבה כבר עסקנו – היא המקום שאליו מגרשים את הבקר והצאן לרעות בו. רק מאוחר יותר הגיעו המגרשים של משחק "מונופול" ברחוב החלוץ בחיפה ובן-יהודה בתל אביב. ואם בני-הבקר יכולים לעבור מכאן לשם, גם הדבש: "יֵז הַדְבַש, / חוֹמֵר נִגְרָש / מִיַּעֲרָה / לָאַגָנִים" כתב והלחין ינון נאמן. אתר "השפה העברית" אומר כי הדבש גם מגורש מכלי לכלי וגם רוגש "כַיָּם נִגְרָש" בספר ישעיהו. ובנוסף יש כאן משחק צלילים: נגרש מצלצל גם כמו נקרש. חלק מן הדברים הבאנו בין מרכאות, גרשיים מימין וגרשיים משמאל – ואין קשר לגירושים, כי התו הקטן גרש, אפוסטרוף בלעז, הוא ממקור לא ידוע. אין זה אומר שהוא "לא שווה גְרוּש", עוד מילה דומה שאין לה קשר לכאן, והיא הגרסה המקומית של Grosche בגרמנית, מלטינית grossus denarius , מטבע עבה, שבה שומעים כמובן את שמו של מטבע אחר, הדינר. לכאן מתחברת האנקדוטה הקלאסית שכבר הבאנו בעבר על חיים נחמן ביאליק שאמר למוכרת בקיוסק: "גזזיני ואגַרשֵך, עַדפיני במילַיְִך". תני לי גזוז ואשלם לך בגרושים, תני לי עודף במטבעות של מיל.

כן, גם מי שאינם בני-ברית מתגרשים לעתים. אצל המוסלמים זה ממש פשוט, ואחרי שאמר לאשתו שלוש פעמים אִנְתִי טַאלק! - את מגורשת - לאחר הפעם השלישית הגירושין נכנסים לתוקף. בהטייה אחרת, השורש הערבי טלק עניינו שחרור. לנשים מוסלמיות, אם תמהתם, הרבה יותר מסובך וקשה ליזום גירושים. בשפות אירופה הגירושים הם divorce ודומותיה, מן הפועל הלטיני divertere שפירושו לפנות הצידה, להפריד, to divert באנגלית, משורש לשוני ש"תרם" מילים רבות שעניינן בפנייה ותנועה כגון ורטיגו, אינטרוברט ואקסטרוברט, וכדי לגוון גם המילה diversification. נסיים במשהו עליז ונזכיר את ה-divertimento, סוגה של יצירה מוזיקלית קלילה שמטרתה להנות ולשעשע את השומע בכך שמסיחים את דעתו – ובעבר הרחוק יותר, divertimento היתה הסחת-דעתו של האוייב מהמקום שבו מתכוונים לתקוף אותו.