קחו את הזמן שלכם

"לכֹל זְמָן וְעֵּת לְכָל חֵּפֶץ תחת השָמָיִם" אמר קהלת החכם באדם, ואכן חָפצנו בעת הזו להתחקות אחר הזמן ומקורו הלשוני, ולבד שעיסוק זה לא ייחשב בעיניכם כאחד מהבלֵּי-הזמן.

זמן – ומילים דומות מאוד, באותה משמעות, גם בלשונות-אחיות כמו ארמית וערבית – הריהו כפשוטו, עֵּת, מועד: הגיע כבר הזמן לישון; זמן רב שלא ראיתיך, וכו'. הזמן כל-כך נוכח ויסודי בחיינו, עד שניתנו בו סימנים כשהוא עובר לאט מדי (נמתח, נִשְרך) או מהר מדי (רץ, חומק מבין הידיים), וגם כשהוא במחסור (אוזל) או בעודף (איך נשרוף את הזמן?)

זמן איננו רק מושג מופשט, ומייחסים אותו גם לתקופות מסויימות מאוד: חגים וזמנים (לששון) הם דוגמה אחת; זמן הוא מועד מסויים לביצוע פעולה ולכן כשדוחים את עשייתה ייאמר "עבר זמנו בטל קורבנו"; וישנו גם זמן חרותנו שנאמר על חג הפסח, זמן מתן תורתנו על חג השבועות וזמן שמחתנו על חג סוכות. ובעולם הישיבות, זמן הוא תקופת-לימוד, סמסטר, ובין-הזמנים היא תקופת החופשות של תלמידי הישיבות, סמוך לחגים.

מאותו שורש הורחב העניין גם למי שנקראים אלינו, והריהם המוזמנים לסעודה לזמן מסויים, ובדרך כלל נשלחת אליהם הזמנה. בסיומה, אם ישבו לפחות שלושה מהם לסעודה, יהיה כאן זימון לברכת-המזון. ואם באים אורחים לאירוע, אפשר שיביאו איתם מתנה במזומנים – אנחנו, מכל מקום, נהייה מוכנים ומזומנים לקבל מהם כל מתנה... והקשר בין הזמן והשטרות המרשרשים הוא שזהו כסף הנמצא בעין, לא בהקפה. קרוב לו מאוד מבחינה מילולית אבל לא ברעיון, הוא התשלום לזמנים, כפי שמכונה במקורות ישנים התשלום לשיעורים, תשלומים חלקיים לעתים מזומנות. מן הניסיון, עדיף לקבל תשלום במזומן, ולמי שטרם הבין זאת, מה שלא יעשה השכל יעשה הזמן (ביטוי שקיים גם בתצורה שונה מעט: מה שיעשה הזמן לא יעשה השכל). עדיף, מפני שכך אין צורך לרוץ אחרי החייב, שלא פעם יתברר לכם שאינו זמין...

פסק-זמן קצר: לעניין המזומנים נעיר כי באנגלית הם cash money או סתם cash. המקור הוא בלטינית capsa שהיא גם המקור לקופסה שלנו וכבר נדונה כאן בהזדמנות אחרת. ממנה בין היתר הצרפתית caisse, תיבה או קופסה לכסף, ועם הזמן נשמטה הקופסה ונשאר הכסף המזומן.

בהזדמנות זו (כמובן מאותו שורש) יהיה נכון לראות מה מזמנות לנו לשונות העולם. כמה מהן, אבל לא האנגלית והגרמנית, נטלו מן הלטינית tempus, זמן, עונה, פרק-זמן, והפכו אותה למילים ומושגים שונים. כך נוצרו tempo באיטלקית (שעברה גם בכל הלשונות לקֶצֶב במוסיקה, ובעברית ניסו לתרגמה למילה זִמְנָה), tiempo בספרדית, temps בצרפתית, ומכאן למשל עונת האביב printemps, מן הלטינית tempus primum, העונה הראשונה. לכן, contemporary הוא בו-זמני באנגלית. tempest היא סופה, סערה, כי המושג הלטיני tempestas התפתח מתקופה של זמן, לתקופת מזג-אוויר, למזג-אוויר גרוע ובסוף לסערה. המילון האטימולוגי מציין, כי בשפות רבות מילים שעניינן מזג-אוויר החלו את דרכן כזמן. בצרפתית, למשל, כשתאמרו après la pluie, le beau temps אין הכוונה שאחרי הגשם הזמן יפה, אלא שמזג-האוויר יפה. temporal פירושו שיש לו משך חיים, זמן קצוב, ולכן המילה קיבלה את המובן של ארצי, גשמי (בניגוד לקדוש). אבל ל-temple, מקדש, ככל הנראה אין אין קשר מובהק לשורש הזה. לעומת זאת, וזה מפתיע למדי, ל-tense האנגלית – כמו ב-tenses, זמנֵּי הפועל שתלמידים שוקדים על לימודם – דווקא יש קשר ששיני-הזמן כמעט לא נגסו בו, והמילה הגיעה דרך tens הצרפתית שנהגית בדומה מאוד ל-temps, זמן, ושימשה גם היא לציון זמן, תקופת זמן – ומזג-אוויר.

ובמילים אלה, החיינו והגיענו לזמן הזה!