רגע של טריוויה מסע שבועי בעקבות מילים, שורשים וגלגולים אודות
גיליון 371 · 15.11.2022

מדווח שהקיץ התייצב למשמרתו

תן לו בשיניים!

רחוק ממגדל השן האקדמי, אנחנו יוצאים למסע בין המילים שרק בנס נֵּיחלץ ממנו בעור שינֵּינו, ובלבד שלא נהייה למשל ולשְנינה.

איור מתוך גיליון 371

השיניים מלוות אותנו כמעט בכל חיינו, מן החלב ועד התותב. מיקומן במרכז הפנים כל כך בולט (לעתים יותר מדי...) עד שאין פלא כי הן נכנסו לשורה של ביטויים ומילים נגזרות, בעברית וגם בשפות אחרות. המוכר ביותר הוא כמובן "שן תחת שן" שהניח את היסוד לקונספט הענישה במערכת המשפט. "וְגם אֲנִי נָתתִי לָכֶם נִקְיֹון שִניִם בְּכָל עָרֵּיכֶם וְחֹסֶר לֶחֶם בְּכֹל מְקוֹמֹתֵּיכֶם" אומר הנביא עמוס, שממש אינו מתכוון לצחצוח היומיומי אלא לרעב. השיניים, לצד המלתעות, מסמלות את הטורף הרע. אבל, הן משמשות בלא-מעט ביטויים שעניינם דווקא היופי, מבִּרכת יעקב לבנו יהודה "חכְלִילִי עֵּיניִם מִיָיִן וּלְבֶן שִניִם מֵּחָלָב" – ועד "שִניְִך כְעֵּדֶר הקְצוּבוֹת שֶעָלוּ מִן הָרחְצָה שֶכֻלָם מתְאִימוֹת וְשכֻלָה אֵּין בָּהֶם" של משורר שיר השירים לרעייתו היפה, שאומר לה גם "צוָּארְֵּך כְמִגְדל השֵּן". נחלקו הפרשנים אם זו מטאפורה או שם של מגדל אמיתי שהיה, כשם שבמקום אחר הוא אומר לה "כְמִגְדל דָוִיד צוָּארְֵּך". אבל, כשיום אחד היא תהלך וכְרֵּסָּה בין שיניה, האם גם אז הוא יחמיא לה?

מן השורש (לא של השן, של המילה!) שנן נגזרו גם להב משוּנן של סכין; אדם שנוּן, חד, שפיו מפיק דברי שנינה; שוּנִית בים שקרובה גיאוגרפית לשן-סלע; ואפילו שינון של חומר שמחדד את ידיעתו ועליו נאמר בקריאת שמע: "וְשִננְתָם לְבָנֶיָך וְדִבּרְתָ בָּם". שן מיוחדת במינה היא זו של הפיל, השנהב שכבר עסקנו בו בהזדמנות אחרת, כאשר הב הריהו פיל – והדברים התגלגלו ל-ebur בלטינית, וממנה ל-ivory, שנהב. יש קשר גם לשיניים שבפינו, מפני שהחומר הנמצא בתוך השן נקרא substantia eburnea ומוּכָר לנו יותר כדֶנְטִין, משורש שמייד נגיע אליו. מגדל השן שהוזכר כאן התגלגל והיה בלעז (לא ברור אם בגלל המקור המקראי) ל-ivory tower, תחילה לתיאור עולמו של האינטלקטואל, ולאחר מכן במובן שלילי יותר על ניכורו של איש העולם האקדמי מן המציאות.

לשונות אירופה לקחו את dens, שן בלטינית – וגזרו ממנה ביטויים שחלקם קשורים לפה עצמו, ואילו באחרים חייבים לעמול בחירוק-שיניים כדי להגיע למקורם. הראשון שהוזכר הוא הדנטין. ייתכן מאוד, שמה שפגם הטבע יצטרך רופא השיניים לתקן באורתודוֹנטיה, יישור שיניים (כשם שהאורתופד "מיישר" ילדים וה-ped בשם מקצועו הוא ילד, כמו במילה פֶדגוג, מדריך ילדים) ואולי גם ישתמש בזהב דנטאלי. בגלל ה-dental תוארו האקדמי של רופא השיניים הוא D.M.D להבדיל מרופא רגיל שהוא M.D , ויש סיכוי טוב שתגיעו אליו אם תאכלו מאכלים שגורמים נזק לשיניים. פסְטָה איננה ביניהם, בייחוד אם היא עשוייה al dente, קשה מעט וננגסת בעדינות על ידי השיניים (ולא לשכוח להוציא אותה מן המים לפני שהיא מתרככת ונמושה!)

איור מתוך גיליון 371

אותו dent מביא אותנו גם לעולמות אחרים: מסמך שבו השורה "נכנסת" פנימה נקרא indented בגלל ה"שן", ובעברית נאה של המילון זהו זִיח שמרחיק את הכתוּב מן השוּל. אבל מדוע בעל מלאכה שחתם במאות הקודמות על הסכם העסקה עם מעבידו, נקרא indentured servant ? מפני שההסכם, ובעיקר כזה של כיסוי הוצאות הנסיעה לעולם החדש תמורת השכר העתידי, נחתם על נייר שנחתך באחד משוליו בצורה משוּנֶנֶת. וכך, מי שמחזיק בחלק אחד של המסמך יכול להציגו מול המחצית השנייה, לאימות שמדובר במסמך המקורי! מכאן, עבר השימוש הלשוני הזה לתאר מסמכים משפטיים – והיום, indenture באנגלית היא שטר-נאמנות שנחתם בין חברה שמנפיקה אג"ח לציבור לבין חברה לנאמנות. יש לקוות, שלהסכם הזה יש "שיניים" ולא רק בשולי הנייר!