רגע של טריוויה מסע שבועי בעקבות מילים, שורשים וגלגולים אודות
גיליון 793 · 15.01.2025 · יאיר פלדמן

גם החורף מחזיק אותנו בשיחה ממתינה

למה מה אירע?

מה קורה כאשר בבוקר בהיר מחליטות האותיות ק' ו-ע' להתחלף ביניהן? קורה אירוע מכונן בחיי השפה. מייד תבינו.

חילופי אותיות אינם נדירים, והתוצאה היא מילים דומות מובן וצליל בכמה מלשונות האיזור. כך למשל המילה הארמית ארקא שהיא ארץ או אדמה - וממנה הארקה, חיבור קו חשמלי לאדמה - וארעא שגם היא בארמית. וכיוון שסדנה דארעא חד הוא, בערבית היא ארץ' (מבטאים ארד) וכדור הארץ הוא אִלארץ׳, ובעברית ארץ. ואם אתם קוראים את המילים האלה בהטעמת מִלרע, שמה בא לה מכיוון שהטעם נופל על ההברה האחרונה, מן + ארע, ארץ, מלמטה. אתר האקדמיה ללשון מחכים אותנו בכך שהשורש הארמי ערע, אחרי שהאות ע' בתחילתו התחלפה מטעמי נוחיות הדיבור באות א', מקביל לשורש קרה בעברית, ומובנו פגישה, התרחשות, משהו שאירע או קרה. מה שיאֱרע הוא מה שיקרה. וכך גם נִקרה (=קרה) הוא נאֱרע: "הראהוּ הקב"ה [למשה רבנו על הר נבו] כל המאֹרעוֹת שעתִידִין לארע ליִשראל עד שיִחיּו המתִים". את המילה קרה תפגשו גם במקום אחר: לא רק דברים קורים ומתרחשים, והשורש פירושו גם מקום-מיפגש – חִשבו על הביטוי "נקרה בדרכו" - ומכאן המובן המקורי של קִרייה, עיר, וגם קרת, וכך גם קריה, כפר בערבית. וגם, קרתא בפניקית שממנה קרתא חדשת, העיר החדשה, המוכרת כקרתגו אוייבת הרומאים – וגם הערים קרטחנה )Cartagena( בספרד וגם בקולומביה, שנטורי קרתא אין בהן.

איור מתוך גיליון 793
איור מתוך גיליון 793

סביב לאירוע זה נוצרו המילים, וכך קיבלנו את האירוע, המאורע והאירועים. בארץ שבה אירוע רודף אירוע, היו בעבר תקופות קשות של "המאורעות" בהא הידיעה שמיררו את חיי התושבים. יורשיהם המודרניים הם אירועים בטחוניים שבהם אנחנו משופעים לצערנו. לצידם, מתארעים להם לא מעט אירועים, ואך טבעי הוא שתוכנית חדשות נקראת "השבוע, יומן-אירועים". אבל לא רק בביטחון: בצד השלילי נמצא אירוע מוחי וגם אירוע לבבי – ובצד החיובי גני-האירועים שבהם מתקיימות לא מעט שמחות שמארגניהן מבטיחים "אירוע שאיש לא ישכח".

מה שקורה ומה שאירע, יכול מאוד שהיה אירוע מכונן שהשלכותיו ותוצאותיו יישארו שנים רבות, אבל מאותו שורש קיים גם היפוכו של דבר: הפעם, האות א' החליפה אחת משתי אותיות ע' בשורש ערע, וכך קיבלנו את ארעי (ובצורה אחרת עראי) במשמעות של מקרי, מזדמן. כך נאמר במסכת סוכה: "כל שבעת הימים עושה אדם את סוכתו קבע ואת ביתו עראי".

אין יותר קבוע מהארעי, ובלועזית פרוֹבִיזוֹרי אינו נסמך על כל חילופי אותיות, ומשמעו המקורי הוא סיפוק צרכים: provision היא אספקה, של מוצרים למשל, במובן של פתרון זמני ומיידי לצורך עכשווי. במקור, המילה דווקא סימלה הסתכלות-למרחוק – פרו, קדימה + vision, ראייה – ובאופן מיוחד, מינוי מוקדם לתפקיד בכנסייה עוד לפני שהמשרה אינה מאויישת. במשמעות האספקה והתכנון מראש המילה קרובה ל-provide, לספק, לראות מראש pro + videre. והאילתור, שהוא פיתרון (זמני?) הוא לכן אימפרוביזציה.