הקש בעץ, בלי עין הרע

אנחנו מקישים בעץ (וגם בגג, בדלת ובקסילופון) כדי להרחיב מעט על השורש נקש, ונעשה זאת בחדווה ולא בשיניים נוקשות מפחד. לפני שנקיש משהו מכל המילים הללו, נאמר שהשורש נקש מבטא גם את פעולת הנקישה, ולא פחות את התחושה הגופנית שמלווה אותה: "לקול השמועה אחזני רעד עד ששפתי נוקשות זו לזו" מתאר רש"י את פחדו של הנביא חבקוק.

המילון מספר לנו שאפשר לפרש את השורש בשני מובנים: הראשון, עניינו הקשה, דפיקה על משהו. והשני, עניינו מלכודת ומארב, שמהם כפי שתראו קצרה הדרך גם למוקש.

חוזרים להקשה שקיימת במובן זה גם בכמה מלשונות האיזור, כמו למשל בשימוש של תקיעת יתד של אוהל, או הכאה בלוח-המקשים של המחשב, או נגינה בכלי הקשה. בדלת הבית קבועה טבעת-מקוש להקיש באמצעותה, אבל לא בשבת. ושימו לב: הכלי החקלאי נקרא מכּוֹשׁ (חידוש של אליעזר בן-יהודה!) ולא מקוש, מפני שהוא מן השורש נכש שמזכיר כמובן את העשבים השוטים שמנכשים בגינה. יכול להיות ששוכן בה נחש מכּיש, ומכיוון שהוא מכה את קורבנו יש הרואים בפועל זה קרוב של השורש נקש. חוזרים למילה דומה, מקּוֹׁשית – השם העברי (לפחות במילון) לכלי הנגינה קסילופון. כשיצא לדרך מפעל "הקש בדלת" לגיוס כספים התעורר וויכוח: הקש בדלת – או הקש על הדלת, שהרי לא משתמשים בדלת להקשה אלא מקישים עליה. השם גבר על הטהרנות, ובעקבות "הקש בדלת" אנו אומרים "הקש בעץ", וצה״ל פועל בנוהל "הקש בגג" כהתראה מפני תקיפה קרובה. ומעולם-תוכן אחר לגמרי: נֶקֶש ואוְושׁה הם שמות לקולות שמשמיע הלב.

נכנסנו למלכודת, שהיא כאמור המובן השני של השורש – וממנה גם התנקשות שפירושה טמינת מלכודת וגם מעשהו של המתנקש: "ותאֹּמֶר האשה אֵליו [אל שאול שבא לבקש ממנה להעלות לו את שמואל באוֹב]... וְלמה אתה מתְנּקֵשׁ בְנפְׁשי להֲמיתֵני". והמוקש שקרוב למלכודת? הוא דווקא מן השורש הדומה קיש: "ּכי הוּא יצילְָך מפח יקוּשׁ מדֶבֶר הוּוֹת" אומר משורר תהילים, ורש"י כותב על "היקוּשׁ שֶׁפוֹשְׁטים לְחיוֹת לְלכְדן בְרגְלֵיהֶן כְּשֶׁהֵם נוֹגְעים בוֹ, קוֹפֵץ וּמתְחבֵר מֵאֵליו וְלוֹכֵד". כן, התלמוד עסק גם בשאלה מה קורה אם נפרסה המלכודת לפני שבת – אבל פעלה את פעולתה בשבת!

אפשר להקיש בגביע "שנעשה להם [יוסף לאֶחיו] כנוכרי, נטל את הגביע והקיש בו. אמר להם אני רואה בגביע מרגלים אתם". איך ומה מקישים מכל זה, ובעיקר מהיכן מגיעים ההקשה וההֵיקש הלוגי? חוץ מאשר לדפוק ולהקיש על משהו, למילה יש גם משמעות של השוואה והסקת מסקנות, בדומה לשורש דומה צליל ומובן בערבית. מילון בן-יהודה אומר בלשונו היפה: "הקּישׁ דבר לדבר, דימה והשווה שני עניינים זה לזה מפני שיש בהם צד דמיון, והוכיח דבר מהאחד אל השני". נחלקו חוקרי המילים האם ההקשה וההיקש באים מן השורש נקש ולכן יש לומר אני מקּישׁ – או שמא מדובר בשורש הקרוב מאוד קיש, ולכן יש לומר אני מֵקישׁ. אתם מוזמנים להקיש מה שתרצו וגם לפרק את המוקש הלשוני.

המקשים ב-keyboard המחשב נקראים keys מפני שכך כונו הקלידים והמקשים של כלי נגינה שונים, מעין מפתח להפעלתם. ירשו אותם המקשים של מכונות-הכתיבה ואחריהן המחשבים, ובדומה למונחים אחרים בתחום המחשבים, הם משמרים ניחוחות עבר. כבר נכתב כאן שבטרם נקבע שמו של מקש האישור ל-enter היו כתוּבות עליו האותיות cr, קיצור ל-carriage return לזכר ה"עגלה" של מכונת הכתיבה שבסוף כל שורה היה צורך להחזירה (ידנית!) למקומה. וכך גם המילה file שמשמרת את filus, חוט בלטינית, על שום החוט שבו קשרו ואיגדו בעבר את מסמכי הנייר.

כותרת נאה היתה לגיליון שהובטח להיום: "ברכת הג(ו)מל". אלא שמלאך השכחה, רכוב על גמל מעופף, לא הזכיר לנו אפילו ברמז שנושא זה בדיוק - ואפילו אותה כותרת! - היו כבר בגיליון 593.