בשירות עצמי

ה"רגע" מעמיד הפעם את עצמו לשירותכם, כי הנושא הוא – השורש שרת.

המשמעות המקורית של המילה היתה עבודת-הקודש, ובעיקר שירות הכוהנים במשכן ואחר כך במקדש. "וְהָיָה על אהֲרֹן לְשָרֵּת וְנִשְמע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הקֹדֶש" נאמר בספר שמות, במקום שבו מתארים את מהות כהונתו. וכך נאמר גם על הכלים ששימשו את הכהנים והלוויים בעבודת-הקודש: "וְלָקְחוּ אֶת כָל כְלֵּי השָרֵּת אֲשֶר יְשָרְתוּ בָם בּקֹדֶש". מעניין, שהמילה כהונה שמקורה בכהן, מקבילה במובנה לשירות: כשאדם מכהן בתפקיד מסויים הוא גם משרת, למשל, כשגריר. המובן הורחב גם למלאכי-השָרֵּת העומדים לפני הקב"ה לשרתו, ולהם שרים בזמירות שבת: "שלום עליכם מלאכֵּי השרת מלאכֵּי עליון".

כל שירות בתפקיד רם מלווה בסמלי-סטטוס, והמילה שְרָד שבאה תמיד בצמידות למילה אחרת, קרובה כנראה לשורש שרת. "אֶת בִּגְדֵּי השְרָד לְשָרֵּת בּקֹדֶש אֶת בִּגְדֵּי הקֹדֶש לְאהֲרֹן הכֹהֵּן וְאֶת בִּגְדֵּי בָנָיו לְכהֵּן" מציין משה כאשר הוא מגייס תרומות להקמת המשכן, וגם את חכמי-הלב שיעשו את המלאכה. מכאן כמובן עברנו בימינו למכונית-שרד ודירת-שרד. אליעזר בן-יהודה עשה לנו שירות גדול כשטבע את המילה מִשְרָד, וכך כתב בעיתון "האור" בשנת 1891: "ונוכל עוד לבנות מזה שם משרד, לאמור מקום השרד, והוא יהיה מכוּון ממש להמלה האנגלית אוֹפיס, שהיא כמו בצרפתית ביּורוֹ, והיא בית הכתיבה, בית העבודה, בית ה'שרת' לאיזה דבר, לאיזו חברה". תודו, שהיינו עושים לכם שירות-דב אלמלי הבאנו דברים בשם אומרם!

ראש הממשלה השני של ישראל, משה שרת, שהיה אוהב-עברית ידוע, שאל את שמו דווקא משמו הלועזי צֶ'רְתוֹק. לפי האקדמיה ללשון ובית התפוצות, מקור השם כנראה בשם עיירה בשם צ'רטקי בבלארוס. לחלופין, אפשר שמקורו במילה הרוסית צ'רטוק שפירושה שֵּדוֹן, ששימשה לעיתים כינוי לאדם פיקח וזריז.

היום, השורש שרת נוכח במיגוון רחב של משמעויות, מדמי-שירות במסעדה ומונית "שירות" שמתחרה באוטובוס – ועד נציב שירות המדינה. ולהבדיל, השירותים הציבוריים, שחליפות העיתים משנות את המילה לתיאורם בכיוון של לשון נקייה, ובמהלך הדורות כבר היו מחראה, בית שימוש, בית כסא ונוחיות – והיום, שירותים. כשירות לקורא נזכיר גם את השָרָת בבית-הספר (שבעבר הרחוק נקרא שמָש, ממש כמו בחנוכיה) אלא שהיום השם הזה נתפס ברוח ההיטק על ידי server שמשרת כמה מחשבים. מה שמביא אותנו ישירות למילה service מן המילה הלטינית servitium, עבדוּת, ובאופן דומה מאוד לעברית, גם באנגלית service הוא גם שירות וגם תפילה. הקשר לאלוהים נשמר גם כאן, והמקביל האיטלקי של עבדאללה הערבי ועובדיה העברי הוא שם המשפחה Servadio. אמנם, משרת מקבל תשלום להבדיל מן העבד שהוא רכושו של האדון, אבל הרעיון דומה. משרתי-ציבור בריטיים, אלה השייכים ל- civil service, נהגו בעבר לחתום את מכתביהם במשפט "Your obedient server", ובכמה מדינות במזרח אירופה נפרדים זה מזה במילה servus, משרת, כמו servant באנגלית, והמילה סֶרְוִוילי, עבדותי. אפילו את מילת-הפרידה באיטלקית ciao מייחסים ל- s-ciao vostro, אני עבדך בניב של ונציה.

כמו שירותי הביטחון שלנו – שאנשיהם נוטים לכנות "השירות" את מקום-עבודתם – גם בארה"ב קיים ה- Secret Service. ובעולם-תוכן אחר תוכלו לראות את ה"סרוויז" שבו מגישים את האוכל (מובן שהחל כבר במאה ה-15) בין השאר באותן מסעדות שבהן השף תמיד לחוּץ שה"סרוויס" ייצא בזמן מן המטבח, כשמובן זה נטבע סמוך לשנת 1300. המובן העדכני שמבחין בין הייצור לשירותים, והקריאה התמידית לעבור מן השני לראשון, הוא ממחצית המאה ה-20.

אם כל הפרטים האלה החכימו אתכם, וגם אם לא, אתם מוזמנים לפנות לשירות הלקוחות שלנו.