סתם דקדוקי-עניּות

אז מה בדיוק רצינו לומר? כמה מילים על המילה דיוק.

טיפול שורש: דיוק וגם דקדוק ודומיהם, כולם מן השורש דוק שהגיע אלינו מן הארמית, והוא קרוב גם לשורש דקק. דק פירושו עִיין, התבונן ושקל היטב בדבר. הביטוי המשנאי דָק וְאשְכח פירושו עִיֵּין ומצא (מה שמזכיר לנו את המילה שכיח שאין כוונתה מה ששכחו אותו אלא מה שנמצא: חבל על דְאבדין ולָא משתכחין, חבל על מי שאבד ואינו נמצא עוד). עורכי-הדין, שאוהבים מאוד לתבל את דבריהם בארמית, לא יחמיצו מסמך שיכתבו בו לפחות פעם אחת את המילה וְדוּק, ועיין היטב בדבר, הדבר צריך עיון. ואין זה דווקא משום שהם בקיאים בארמית – אבל גם המילה דווקא פירושה בדיוק: "דווקא דינר, אבל פחות מדינר –לא!" נאמר בתלמוד. והיפוכו, לא בדיוק, הוא כמובן לאו דווקא, שגם הוא מקורו בתלמוד: "אלא רֵּישא – דווקא, וסֵּיפא – לאו דווקא". דווקן הוא דיקן – וגם מי שעושה מעשים של דווקא.

כל מה שהוא דק, לא עבה, אינו בדיוק (בכלל לא) קשור לענייננו, אבל ההכפלה דִקְדֵּק שייכת גם שייכת: דקדק פירושו דייק, עיין היטב, עמד על דיוק הדברים. כבר במקורות כתבו "דרך הלקוחות להיות מדקדקין", וישנם ביטויים רבים בעברית עתיקה וחדשה המתייחסים למילה: "שלושה דברים מעבירין את האדם על דעתו... עבודה זרה ורוח רעה ודקדוקי-עניות" נאמר במסכת עירובין. על הביטוי הזה עשו שינוי לשוני נפלא, ולמנהגיו וגינוניו של האגואיסט קרא נחום סוקולוב דקדוקי-אֲנִיּות. מהֶקשר המילה נגזרו אלה המדקדקים במצוות ואחרים שמדקדקים בלבושם, אלה המקפידים ומדקדקים בכל פרט ופרט ואחרים שמדקדקים עם מישהו כחוט השערה ואינם מוותרים לו.

שימוש מיוחד לפועל התקבע לכל מי שעוסק בדקדוק ומתעמק בנבכי הלשון והמילים (מכירים אנשים כאלה?) מונח שנטבע לראשונה במובן זה בידי המדקדק מנחם בן-סרוק בן המאה העשירית. דורות של תלמידים בישראל – הרבה לפני שהיו הבחינות הפסיכומטריות – התייגעו הרבה בנושאים אלה מול ספר-הלימוד המאוד לא-סלחני "ודייק".

לשונות אחרות מבחינות בין דקדוק שעניינו דיקנות – ובין חקר-הלשון. הראשון הוא בלשונות רבות נגזרת מן הלטינית exactus שנסמכת על הפועל agree ומילולית פירושה למשוך החוצה, לדחוק. שפות אלה מכירות גם את precise ודומותיה, ממילה לטינית דומה שפירושה חתוּך, מקוצר. אולי הרעיון דומה למדוייק אחר, punctual, שגם הוא מצמצם את הדברים לכדי נקודה.

grammar, הדקדוק במובן של חקר הלשון, שאוב לעומת זה מן היוונית (שעברה אחר כך ללטינית) grammatike tekhne, אומנות האותיות, ומכאן קצרה היתה הדרך למדע הלשון ולפילולוגיה. את gramma, אות, תמצאו היום באינסטגרם, ובעבר יכולתם לראות אותה במברק, טלגרמה, ואפילו באגרת-אוויר. למי שהספיק לשכוח, או לא ראה מעולם, זו היתה צורה זולה יותר של משלוח מכתב לחו"ל שנקראה aerogramme, מכתב בצורת דף נייר דק וקל מהרגיל, המתקפל לצורת מעטפה והנשלח בדואר אוויר ללא מעטפה נוספת.

עד כאן הדברים לכל דקדוקיהם, ואל נא תדקדקו עמי אם לא דקְתִי פוּרְתָא.