מהרו, ההרשמה נסגרת

לפי מיטב התרשמותי, הדברים שתקראו כאן עשויים להרשים אתם, אבל זהו רק רושם חיצוני ולא טיעון רשמי.

את רשימת המילים האלה ודומות להן אנחנו מתחילים במילה ארמית דומה שפירושה כָתב, ציין, והתגלגלה במשמעויות דומות גם לערבית ולעברית. היא התפצלה מעט לכל מה שנוגע לגרפיקה – כגון רישום, תרשים ואפילו רִשְמָה, מילה יפה שלא נקלטה כתחליף למילה גראף – ולכל מה שנוגע לרישום כתוב, שיכול להיות רישום פלילי של אדם, תרשומת-שיחה שהוא מנהל עם עורך דינו או עם הרשָם של בית-המשפט, או מירשם לתרופות. חריגה מעט היא המילה רִשְמִי, שיכולה להתייחס למסמך רשום אבל גם לבגד או לאמירה בעל פה. כפי שנכתב כאן בהזדמנות אחרת, היא חודשה בידי אליעזר בן-יהודה בשאילה מן המילה הערבית רסְמִי, והוא כתב שיש לה "גם משמעת תקנה, חוק, מנהג, ואח"כ רשמי, אופיסייל, לאמור לפי החוק, התורה, מנהג... עלינו לקחת את המלה הערבית, לתת לה אולי צורה יותר עברית". הפרסומים הממשלתיים בתחומים כמו הצעות חוק ותקנות חדשות, התפרסמו בעבר ב"עתון רשמי" שנקרא היום "רשומות".

את כל המילים הלאה הבאנו כדי "לעשות רושם" על הקורא (וכידוע אין הזדמנות שנייה לעשות רושם ראשון) – אבל מהו הקשר בין כתיבה וציון, לבין רושם? פשוט: הרושם שאנחנו משאירים על האחר כמוהו כרישום על הנייר, אבל זו צורת-שימוש חדשה למדי כי השימוש המקורי היה רישום אמיתי, כתיבה. בדיוק לפי אותו היגיון גם המילה הלועזית: impression היא רושם, והיא נגזרת מן press, לטבוע, ללחוץ, ובכך להשאיר רישום. המילה press לציון עיתונות מהדהדת את טכניקת הדפוס המקורית שבה לחצו, טבעו בנייר את האותיות המרוחות בדיו, כשם שמטבע נקראת כך בגלל ההטבעה, הלחיצה בחומר שיוצרת את המטבע ואת התמונה שעל גביו.

האימפרסיוניזם נחשב זרם מכובד באומנות, אבל במקור השם נטבע בסוף המאה ה-19 בידי מבקר צרפתי שרצה ללעוג ליצירתו של קלוד מוֹנֶה "Impression, Soleil Levant" (התרשמות, זריחה) שנראית כאן, שהוא הציג בתערוכה ביחד עם קבוצת ציירים שנודעו אחר כך כאימפרסיוניסטים וביניהם רנואר, דֶגא וסזאן. הכינוי המלעיג היה עד מהרה סימן זיהוי והיכר לאסכולה זו. להשלמת התמונה נאמר שבראשית המאה ה-20 עלה הזרם האקספרסיוניסטי שמביע (to express) את רגשותיו של האומן, בדרך כלל כאלה של יאוש וחרדה, וסליחה על ההכללה וההסבר המצומצם מאד.

הרשימה שלנו חוזרת מן האומנות לאקטואליה, כאשר ב-1996, אחרי שביקר באתר שהיה בו פיגוע טרור בירושלים, אמר ראש הממשלה לוי אשכול: "אין זו השעה והמקום להצהרות והודעות מה נעשה וכיצד נפעל בתגובה למה שקרה. המצב מסובך דיו, אולם הפנקס פתוח והיד רושמת". עיתון "הארץ" כתב שהוא הוא בחר בדימוי מעולם המשרד שבראשו עמד שנים רבות, משרד האוצר. מכל מקום, דורשי-רעתנו מאז ועד היום לא כל-כך התרשמו מן האיום הספרותי. אשכול לא הגה את הדימוי ורק עשה התאמה קלה למשפט בשם רבי עקיבא בפרקי אבות: "החֲנוּת פְתוּחָה וְהחֶנְוָנִי מקִיף, וְהפִנְקֵּס פָתוּח, וְהיָד כוֹתֶבֶת, וְכָל הָרוֹצֶה לִלְווֹת יָבוֹא וְיִלְוֶה".