זה רעיון!

הרעיון המרכזי של "רגע" זה הוא – הרעיון. או כמו שאמרו הגששים במערכון הבלתי-נשכח אודות הקפטריה בטבריה: זה רעיון וזה רעיון.

רעיון ראוי לו שיהיה מקורי, ואנחנו נפנה מייד למקור המילה שהוא השורש רעה, הליכת לב האדם אחר דבר, שאיפה. "כִי מֶה הֹוֶה לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ וּבְרעְיוֹן לִּבוֹ שֶהוּא עָמֵּל תחת השָמֶש" אמר קהלת, החכם באדם. זה יכול להיות רעיון טוב – אבל גם כזה של הֶבֶל ורְעוּת-רוח, רדיפת דברים ריקים, ואומר אותו קהלת: "וָאֶתְנָה לִּבִי לָדעת חָכְמָה וְדעת הוֹלֵֹּלת וְשִכְלוּת יָדעְתִי שֶגם זֶה הוּא רעְיֹון רוּח". המילה היא ארמית במקורה, רעְיָנָא, ומובנה מחשבה. לפי מילון קליין, השורש רעה עניינו מחשבה, כוונה, רצון (מלבד המובנים שיש לו בקשר לצאן במִרְעֶה, וגם המובן של חברוּת וקשר בין אנשים שממנו בין השאר המילים רֵּעוּת, רעְיָה וגם חבר-מֵּרֵּעִים). גם המילה רֵּע המופיעה רק פעם אחת בתנ"ך במובן של מחשבה, רעיון, כוונה, רצון – "אתָה יָדעְתָ שִבְתִי וְקוּמִי בּנְתָה לְרֵּעִי מֵּרָחוֹק" בתהילים – היא משורש זה, ואולי אפשר לקשור אותה גם לארמית רעֲוָא, רצון, כמו בתפילה "יהא רעוא", יהי רצון.

סיכום קטן: המילונים משקפים את תחום-הדמדומים שבין המשמעויות השונות של השורש. עורך מילון בן-יהודה אומר: "יש לראות את כל המילים המובאות כאן כהתפתחויות משורש אחד. כי דרך הצאן לרעות לא אחת אחת לחוד... הולכות אחר הרועה במרעה, [וגם] מתחברות ביחד... וכן אין גם רעיון בעיקר אלא העניין שהאדם הולך אחריו (כצאן אחר הרועה)".

אנשי מקצועות היצירה מציבים את הרעיון בראש הדברים, בדרך כלל "הרעיון הגדול", the big idea בלשון שנשמעת אופנתית יותר. בעבר, הציע אחד ממניחי היסוד לענף הפרסום הישראלי (וקנאי לשפה העברית) לכנות את מחבר הטקסטים וסיסמאות הפרסום בשם נסָח-רעיונאי. אבל הרעיון לא נקלט, ועובדה היא שממשיכים לקרוא לו קופירייטר.

רעיונות יש גם לאנשי המיסים, והם המציאו את ההכנסה הרעיונית, שנוצרת לדוגמה כאשר אדם מקבל מחֶברה שבשליטתו הלוואה בריבית נמוכה, או כאשר נכס או שירות ניתן לעובד במחיר נמוך משווי השוק (למשל רכב-חברה או הלוואה בתנאים נוחים. נשמע מוכר?) אנשי מס הכנסה אינם מתעניינים כל כך בשורש הלשוני אלא בעובדה שכאשר נעשית פעולה שיש בצידה הכנסה לנהנה ממנה, גם אם לא קיבל כסף "ממש" – את המס על הכנסה זו הוא חייב לשלם.

רעיון, גם אם אינו טוב, כאשר הוא מתקבע לך בראש ואינו מרפה ממך, נהפך ל- idea fix, "רעיון תְדִירִי" כפי שהיה מי שהציע. ל-idea בלטינית ולפניה ביוונית, שימושי-לשון ותרגומים רבים, ביניהם צורה, מראה (ולכן משורש לשוני קדום יותר שלה נגזרו גם המילים video ,vision ואחרות שעניינן ראייה וצורה, מרְאֶה). בתקופה מאוחרת יותר, השתרש השימוש במילה idea במובן של רעיון, תוכנית, משהו שיש לעשותו להבדיל ממשהו שקיים כבר, שרואים אותו. מן האידאה הסתעפו באופן טבעי גם האידאלי, זה שמגשים אידאה מסויימת, וגם האידאליסט והאידאליזציה. מאותו שורש לשוני נוצרה גם האידיליה, מילולית תמונה קטנה, וממנה צורה שירית תיאורית (זוכרים את "לביבות" של שאול טשרניחובסקי?) וכיוון שה-idea בצורתה המקורית עסקה בראייה, היא קרובה גם ל-eidos, נִרְאֶה ביוונית מכאן הקֶשר שלה לקליידוסקופ, ואפילו ל-idol, אליל, שקיבלה משמעות שלילית (בעיקר מצד הכנסייה) אבל ראשיתה במילה שפירושה מרְאֶה, צורה פיזית, פסל של ישות אלוהית.

וחשוב מכל שבעולם לא-אידילי וגם לא אידאלי, לא תפתחו אידאולוגיה נוקשה מדי – כאשר גם מילה זו, כמובן, היא פרי-רעיונו של הפילוסוף הצרפתי Destutt de Tracy במאה ה-19, שצירף את ה-idea ללוגיה, וקיבל אידאלוגיה.