רגע של טריוויה מסע שבועי בעקבות מילים, שורשים וגלגולים אודות
גיליון 734 · 29.08.2023 · יאיר פלדמן

הודעה להורים מהסב.ים/תות: קיטנות הקיץ נסגרות

מדוע חרה אפו של הממונה על התחרות?

האם חבריכם חושבים שאתם תחרותיים? חכו עם התשובה, כי לא בטוח שאחרי קריאת הדברים הבאים תחרו-תחזיקו אחריהם.

עניינו של ה"רגע" הוא בשורש חרה, שעל הסתעפויותיו ונגזרותיו מתחרים גם הרוגז וגם התחרות, ואפילו לבית-המשפט כבר הגיע. (ולא, אין לו דבר עם המחראות ועם מה שנתן להן את שמן, שנכתב בכלל בסיומת א', חרא. למרות המקור התנכ"י, לעברית המדוברת הוא הגיע מערבית).

איור מתוך גיליון 734

השורש חרה, אומר לנו המילון, הוא מה שבוער, ובהשאלה גם מה שמרגיז. "וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לאֹ שָעָה וַיִחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִפְלוּ פָנָיו. וַיאֹמֶר יְהוָה אֶל קָיִן לָמָה חָרָה לְָך וְלָמָה נָפְלוּ פָנֶיָך". וגם ליונה הנביא אמר אלוהים "הַהֵיטֵב חָרָה לְָך עַל הַקִיקָיֹון וַיאֹמֶר הֵיטֵב חָרָה לִי עַד מָוֶת". מן הראוי להביא כאן את תשובת האל בשאלה רטורית: "אַתָה חַסְתָ עַל הַקִיקָיֹון אֲשֶר לאֹ עָמַלְתָ בּוֹ וְלאֹ גִדַלְתוֹ שֶבִּן לַיְלָה הָיָה וּבִן לַיְלָה אָבָד. וַאֲנִי לאֹ אָחוּס עַל נִינְוֵה הָעִיר הַגְדוֹלָה אֲשֶר יֶש בָּּה הַרְּבֵה מִשְתֵים עֶשְרֵה רִּבוֹ אָדָם אֲשֶר לאֹ יָדַע בֵּין יְמִינוֹ לִשְמאֹלוֹ וּבְהֵמָה רַּבָה". החרון יכול להיות בגרון שניחר מרוב צעקות, ומהאף שעלול לבעור מרוב כעס קיבלנו את הביטוי חרי-אף: "וַיאֹמֶר אַהֲרֹן [למשה, אחרי מעשה העגל ושבירת הלוחות] אַל יִחַר אַף אֲדֹנִי אַתָה יָדַעְתָ אֶת הָעָם כִי בְרָע הוּא". ומוסיף המילון: "יש סמך לדבר כי לפנים קראו שתי מילים אלה חרה-אף במילה אחת, חָרַף, וכמו כן חרה אפי כמו חָרַפִי".

בגרון ניחר (מן השורש הקרוב חרר, שגם עניינו חום, ומכאן למשל דַרַגַ׳את אֵלְחַרַארַה, הטמפרטורות, מעלות החום בערבית) אנחנו מגיעים לתחרות, שגם היא כנראה מהשורש חרה. "אַל תִתְחַר בַּמְרֵעִים אַל תְקַנֵא בָּרְשָעִים" ממליץ ספר משלי. ומצירוף המילים תחרות ומחיר, נוצרה ההִתְמַחֲרוּת, שהיא הליך המתנהל בדרך כלל בבית המשפט, מכירה פומבית בדרך של תַחרות בין המציעים את המחיר הגבוה יותר תמורת חברה או נכס שעומד למכירה.

בצדק אתם שואלים מה עניין הֶחֱרָה הֶחֱזִיק לכאן? המקור הוא בספר נחמיה, שם מסופר על בניית המקדש אחרי השיבה מן הגלות: "אַחֲרָיו הֶחֱרָה הֶחֱזִיק בָּרוְּך בֶּן זבי (זַכַי) מִדָה שֵנִית". אומר הפרשן "החרה החזיק - מלשון 'חרון' והטעם: החרה אפו על עצמו על עיכוב המלאכה והחזיק ידו מדה השנית". כך התקבע הביטוי הֶחֱרָה הֶחֱזִיק שפירושו: הצטָרף למי שהתחיל, הלך בעקבותיו.

איור מתוך גיליון 734

באנגלית וגם בשפות אחרות התַחרות מדגישה לא את להיטותם ואולי גם חרונם של המתחרים, אלא את העובדה שהיא נערכת בין כמה, בדרך כלל בסמיכות זמן ומקום. Eurovision Song Contest היא תחרות הזמר הגדולה, והמילה contest היא שימוש-לשון חדש יחסית, מראשית המאה ה-17, כדי לציין תחרות. במקור, היא מגיעה מן הלטינית contestari, לזמן לעדוּת. שומעים בה את המילה test כמו testify, להעיד, והתפתחות המובן היא שקריאה לעדות, להשמיע טיעון, היא תחילתו של הליך משפטי. מכאן זה התפתח למיפגש שהוא בעצם קרב לא מילולי ומשפטי, כדי להשיג שליטה וניצחון. משהתעדנו מעט המנהגים (האומנם התעדנו? אולי במילים) הזימון לקרב היה לתחרות, ובכלל זה האירוויזיון. גם המילה competition במובן של תחרות – למשל בין גופים כלכליים – היא חדשה יחסית, ומקורה במילה הלטינית שמשמעותה דווקא לפעול במשותף, ביחד עם מישהו, להשגת מטרה. התפתחות דומה היתה גם במילה concours, תחרות בצרפתית, קונקורנציה בצורה המוכרת לנו. היא החלה בצירוף של המילים בלטינית con (עִם) + currere (לרוץ) במשמעות של לרוץ, לזרום ביחד – ועם הזמן היתה לתחרות, לעתים קשה ביותר, כמו בחינות הקוֹנקוּרס בכניסה למוסדות השכלה גבוהה.