רגע של טריוויה מסע שבועי בעקבות מילים, שורשים וגלגולים אודות
גיליון 716 · 15.03.2023 · יאיר פלדמן

האמת? ציפינו מהחורף הזה ליותר

מנה בשרית עם שאר-רוח שלא תותירו ממנה שאריות

על כל השאר כבר כתבנו, ומה נשאר? לומר משהו על המילה שאר, מה שיחייב אתכם לשים לב להבדל שבין שְׁאֵר (צֵירה באלף) לבין שְׁאָר (קמץ באלף).

פירושה המקורי של המילה שְׁאֵר היה בשר: "וְׁנָהַמְׁתָ בְׁאַחרִיתֶךָ בִכְׁלוֹת בְׁשָרְׁךָ וּשְׁאֵרֶָך" מתוארת הזִקנה בספר משלי, ורחל המשוררת כתבה כך בשירה המוכר-פחות "אקליפטוס": "לאֹ אַחַת רָאִיתִי: הוּנַף הַקַרְׁדֹם / וְׁהוּרַד וְׁנִנְׁעַץ בַשְׁאֵר". הבשר היה למזון באופן כללי, וזהו אחד מן החיובים שמחוייב בהם איש כלפי אשתו: "שְׁאֵרָּה כְׁסוּתָהּ וְׁעֹנָתָהּ לאֹ יִגְׁרָע", מצווה שבמקור מתייחסת לאמה עברייה שמיועדת לנישואים, וממנה נלמד הדין לשאר הנשים. בהשאלה, המובן הורחב לקרוב-משפחה, ולכן שאֵר-בשר (תוך כפילות לשונית) הוא בשר מבשרו של מישהו. מכאן, קרבת בני משפחה, באופן כללי, היא בעברית שַארָה. לקצבת שְׁאֵרים זכאים בני המשפחה שהם שאריו הקרובים של תושב ישראל שנפטר, מכוח ביטוח שארים של הביטוח הלאומי. בערבית הלכו רחוק ונקמת-דם היא תַ'אר, מאותו שורש.

איור מתוך גיליון 716

לא נשאר עתה אלא לפנות למשמעות השנייה, שְׁאָר המנוקדת בקמץ, ולומר עליה את כל השאר. כמו גם בשפות הקרובות לנו ארמית וערבית, היא מבטאת את מה שנותר ושָרד, כמו למשל נוח מסיפור התיבה שעליו אומר הכתוב "וַיִמַח אֶת כָל הַיְׁקוּם אשֶר עַל פְׁנֵי הָאדָמָה... וַיִשָאֶר אַךְ נֹחַ וַאשֶר אִתוֹ בַתֵבָה". שורד אחר היה ח.נ. ביאליק שהקדיש את השיר הנפלא "לְׁבַדִי" לתיאור מצבו: "בָדָד, בָדָד נִשְׁאַרְׁתִי.../ כֻּלָם נָשָא הָרוּחַ, כֻּלָם פָרְׁחוּ לָהֶם // וָאִוָּתֵר לְׁבַדִי, לְׁבַדִי".

באותו הקשר של מה שמעבר, מה שנותר, תמצאו צירופי-לשון מתחומים שונים ורבים: כך השארית בחשבון למתחילים (זוכרים? שמונה ועוד שלוש אחד, וזוכרים שארית אחד); כך גם הביטוי שאין מדוייק ממנו שארית-הפליטה; וכך גם שאר ירקות שאנחנו אוכלים בכל הלילות, ורק בליל הסדר מככב המרור. בלשון ימינו משתמשים, מאותו מקור, במילה שְׁיָר – למשל, כמונח מתחום הביטוח, וגם בשם התואר שִיוּרִי, כגון סמכות שיורית או נזק שיורי, תמיד במשמעות של מעֵבר, בנוסף – למרות שהמילה אינה חדשה כלל ועיקר. כבר במשנה נאמר על ר' שמעון הצדיק שהיה "משיירי כנסת הגדולה", ומי יודע אם כבר בזמנו היה המנהג לפיו שיָירֵי סעודה של הרַבי ניתנים לַחסידים לַאכילה והם רואים בכך זכוּת מיוחדת.

איור מתוך גיליון 716

גם בשפות אחרות תמצאו קשר בין השארית והעודף – ובין מצב מתמשך שנשארים בו. כך למשל באנגלית, המילה rest – במובן של עודף, לא במובן של מנוחה וממנה restroom שהיא ממקור לשוני אחר – מתקשרת היטב ל-rester, להישאר בצרפתית. באנגלית תאמרו rest assured , הייה (הישאר) סמוך ובטוח. rest שאנחנו מדברים עליה היא אחת מתוך קבוצה גדולה מאוד של מילים, מ-resist ועד state ו-arrest, שבנויות על השורש הלשוני sta שעניינו עמידה, הישארות. וכך גם rest מתייחסת למה שנשאר בַמקום או שנותר אחרי חלוקה, עודף.

אם אחרי הדברים האלה נשארתם בחיים, אף אם בשארית כוחותיכם, ואפילו הפקתם מעט שאר-רוח, אולי הצלחנו מעל המשואר.