חוזרים לשגרה: עצמאות, בלי חגיגות
תגיד, אתה נורמלי?
רוצים לנרמל את היחסים בינינו? אז בואו ונצא למסע-מילים שמבטיח לנו כיף לא נורמלי.

הנורמה – עוד הרבה לפני שהיתה מִכסָה לעובדי הנמל שהשגתה מזכה אותם בפרמיה – היתה norma, ובלטינית פשוט הזוויתן שבו משתמש הנגר כדי למתוח קווים ניצבים שמסמנים את קו-הניסור או החיבור של לוחות-עץ. לא מקרה הוא שכלים שונים, בעיקר כלי-עבודה, זכו להנצחה במשמעות אחרת מהמקורית, כזו שיש לה קשר ליושר, נאמנות ואמינות. בין אלה תמצאו את הפֶלֶס, הסרגל והמאזניים. בהזדמנות קודמת נכתב כאן גם על החוק הקנוֹני, החוק הדתי שתחילת דרכו המילולית במילה cane, קָנֶה בעברית, מן ההקשר שאיש-דת, קנוניקוּס, חי לפי המטֶה היָשָר, לפי הסרגל, לפי קני-מידה (שוב קנה!) מחמירים.
הנורמה של הנגר נבחרה כדי לציין את הדבר הנכון, התקני והראוי – והיפוכו הוא מה שאינו כזה, לא נורמלי. לכן, הסוציולוגיה עוסקת הרבה מאוד בנורמות חברתיות שעניינן התנהגויות מקובלות המצופות מקבוצות ויחידים בחברה, והן נתפסות כראויות, תקינות ומקובלות. ולא פחות מכך, תמצאו את הנורמלים ובעיקר את מי שאינם כאלה, בתחום של רפואת הנפש. היום, כשנישאֵּל איך היה האירוע או הספר נשיב בקלילות "לא נורמלי!" אבל תודו שהזליגה הזו לשפה היומיומית היא קצת לא-נורמלית. ואם לחזור לשפה הנורמטיבית, דווקא האיזון המצוי ביסוד הרעיון של נורמלי, מצא את ביטויו בסטטיסטיקה, שם מוכרת מאוד ההתפלגות הנורמלית של אוכלוסיה בתחומים שונים. משום צורתה היא נקראת גם עקומת-פעמון, וגם עקומת גאוס על שמו של "נסיך המתמטיקאים" הגרמני קרל פרידריך גאוס. היא תאפיין למשל קבוצת תלמידים, שבה חלק קטן הם מצטיינים, חלק קטן ודומה חלשים, והרוב נמצא בין שני אלה. זה טוב או רע? אם תשאלו דובר רוסית הוא ישיב על כך "נרְמלְנָה", משהו-באמצע, ככה-ככה, בינוני. דווקא בתחום החינוך הנורמליות הוצמדה למוסדות-עלית, שהמפורסם בהם הוא cole normale supérieureÉ, בית הספר התִקני להשכלה גבוהה, שהוקם ברחוב אוּלְם בפאריז אחרי המהפיכה הצרפתית ב-1795, ומאז הכשיר דורות של העלית המדעית והתרבותית של צרפת, מלואי פסטר ועד ז'אן-פול סארטר וז'ורז' פומפידו.

מיהו נורמלי? השָפוּי בנפשו. והמילה שפוי לקוחה מתוך השורש שפה, שעניינו (בהקשר שלנו) הוא נוחיות, שֶקֶט, איזון. ומכאן כמובן גם שְפיּות, או חלילה אי-שפיות. "ויֵּלְֶך שֶפִי" אומר ספר במדבר בסיפור בלעם ובלק. הקוראים הלא-צעירים של ה"רגע" אולי זוכרים שבמשך שנים רבות התפרסמה בעיתון מודעת מסגרת קטנה המופיעה כאן. אתם יכולים בהחלט להרגיש בשוֹפִי, בנוח, אם עד לרגע זה לא ידעתם שהמילה שִפוּי, indemnity באנגלית, המוכרת היטב לכל מי שעוסק בביטוח (או למי כל מי שלא קרא את הפוליסה שקנה מסוכן הביטוח, שזו אנומליה שכולם חוטאים בה) שפירושה הֶחזר על נזק כספי שנגרם – היא מאותו שורש, שפה, אבל הפעם מן המשמעות של הקצעה, החלקה, כמו שיוף של עץ. והקשר? שעל ידי הפיצוי הכספי מחליקים ומרפאים את הנזק!

ואם נחזור ל-norma הלטינית של נגרנו החביב שהיתה לקוד התנהגות, מספר לנו חוקר המילים קליין שהיא כנראה התגלגלות של המילה היוונית gnomon – גם היא זוויתן של נגרים – שפירושה מילולית: מי שיודע, שמבחין, מצביע. כך למשל נקרא המוט המורֶה את השעה בשעון-שמש – ו-gnome באנגלית היא עיקרון מוסרי, נורמה! ומאותו שורש gno שעניינו ידיעה, הבחנה, הכרה, הגיעו אלינו גם הדיאגנוסטיקה, וגם הפועל to know , וגם שורה ארוכה של מילים כמו קוגניציה ופרוגנוזה.