תוכנית אלון

מי יותר מן המנוי הצעיר ביותר של ה"רגע", נכדי היקר אלון, ראוי לכך ש"רגע" יוקדש לשמו?

"אֲשֶר כְגֹבּה אֲרָזִים גָבְהוֹ וְחָסֹן הוּא כָאלוֹנִים" אומר הנביא עמוס על עם האמוֹרי שאלוהים השמיד מפני בני ישראל. ברור מן הכתוב שהאלון הוא אחד מעצי היער החשובים בארץ ישראל, "אילן סרק גבוה, חזק, יפה קְשֵּה העץ" לפי מילון בן-יהודה. חזק, וגם שמו מעיד על כך: בהזדמנות אחרת נכתב כאן, כי חוקרי הלשון קושרים את המילה אלוהים לשורש אול שפירושו חוזק וגבורה (כך גם בכמה לשונות אחרות), וממנו גם למילה אֱיָל כמו בצירוף עוֹז וֶאֱיָל – וגם לשמותיהם של העצים אלוֹן ואֵּלָה, וגם למילים איִל ואלָה, כזו שחובטים באמצעותה. חשבו גם על אֵּיל-ברזל או איל-הון. שם העץ מופיע במקורות גם בניקוד אֵּלוֹן, ומכאן הכתוב על אברהם: "ויֵּשֶב בְּאֵּלֹנֵּי ממְרֵּא אֲשֶר בְּחֶבְרוֹן".

האלונים היו כאן עוד מהימים שבהם נקברה דבורה מינקת רבקה באלוֹן בָּכוּת, וישעיהו הנביא שדיבר "על כָל אלוֹנֵּי הבָּשָן" - והם איתנו גם היום בקיבוץ אלונים ומושב אלוני אבא, וביישובים אֵּלון מורה, אלון וקלע-אלון. במיוחד נודע באלונים אזור השרון; חוקר ארץ-ישראל זאב וילנאי כותב כי "יש סברה שהשם שרון נגזר מהמילה החורית הקדומה שרנה ופירושה יער. השרון נקרא בפי היוונים בשם דרימוס, ופירושו יער אלונים". ואכן, עד ראשית המאה ה-20 היו רוב קרקעותיו של אזור השרון מכוסות ביער של אלון התבור, אך במלחמת העולם הראשונה נכרתו כמעט כל העצים על ידי השלטון העות'מאני כדי לשמש חומר דלק לרכבות. באתר של משתלה בעמק חפר המתמחה באלונים מצאנו כתוב: "האלון הוא העץ האולטימטיבי; גדול, הדור, חזק, קשה, אציל, קדוש, בריא, מאריך ימים, קבוע, יציב, עמיד, שימושי, חסכן, חברותי, מזין, מתבל, מרפא, משמח ומועיל".

האלונים המפורסמים ביותר הם זה שבתמונה השמאלית, האלון הבודד העומד במרכז גוש עציון (קרוב, איך לא, ליישוב אלון שְבוּת( שגילו מוערך ביותר מ-700 שנה – והעץ של חטיבת גולני, אשר דורות כבר מתווכחים אם הוא עץ זית או אלון, ואם הוא נמצא במושבה יבנאל או במקום אחר.

בערבית העדיפו לקרוא לעץ בּלוּט, על שם פִרְיו, ולא בכדי. בלשונות האחיות לא תמצאו מילה דומה לאלון – ולעומת זה, במדרש רבה לבראשית מופיע הזיהוי אלונים=בּלוּטִין, ולפי בן-יהודה המביא בשם אחרים "וגם ממה שקראו אלון להפרי, שהכל מודים שהוא פרי הבלוט, מוכח כי באֵּלון כיוונו אז לבלוט". האלון הידוע בתולדותינו הוא מפקד הפלמ"ח יגאל אלון שבגיל בר-מצווה הפקיד אביו אקדח בידיו ושלח אותו לשמור בחלקה מרוחקת. לימים, דרש ממנו בן-גוריון להחליף את שם משפחתו פיקוביץ' לשם עברי. כשבן-גוריון, גלילי ויצחק שדה הציעו לו שמות עבריים, "הקשבתי להצעותיהם אך במוחי צץ ועלה עץ האלון העבות שבחלקת ה'בלוט', העץ שבקרבתו ידעתי את הקרב הראשון" כתב יגאל אלון בספרו האוטוביוגרפי הנפלא "בית אבי".

מרכזיותו של האלון בין העצים אינה רק בעברית, וחכמי-הלשון מצביעים על מקרים רבים של חילופי- משמעות בין עץ "סתם" לאלון. בארצות הצפון אלון הוא oak באנגלית, Eiche בגרמנית (Eichel הוא בלוט) ודומותיהן, ממקור לא ידוע. מכאן השמות אייכֶנּבָאוּם (עץ אלון), אייכנוולד (יער אלונים) ועוד. השורש הלשוני deru* התפתח למילה האנגלית tree וגם ל-quercus, אלון בלטינית. בכמה שפות, מילים לאלון הן מן השורש למילה tree, דבר המעיד כנראה על חשיבותו של האלון לבני התרבויות הקדומות הללו. גרסה צפונית של אלון היא eik, אבל מכיוון שבאיסלנד לא היו אלונים כלל, המילה שימשה כדי לציין עץ באופן כללי. ועד אמריקה הגענו: העיר הגדולה Albuquerque בניו מקסיקו שאבה את שמה מ- albus quercus, אלון לָבָן (alb כמו ב-albino, לבקן), זכר לאלוני-השעם בספרד. השורש deru* שפירושו להיות חזק (ובדיוק כמו בעברית, עם משמעות מיוחדת לעץ) "תרם" גם מילים רבות שיש להן הקשר של חוזק כמו: trust, endure וגם durum שהוא שמה של חיטה קשה שממנה מכינים מקרוני! אפילו זריקת אֶפִידוּרָל קשורה לכאן בגלל dura mater, הרקמה הקשה המקיפה את המוח, מילולית "האמא הקשה של המוח".