נמצאנו למדים

צא ולמד מה אפשר ללמוד מן השורש למד ומשימושי-הלשון הקשורים בו. נצא – ונלמד.

כפשוטו, לימוד הוא רכישה של ידע ומיומנות, כגון מתמטיקה, נהיגה או רכיסת כפתורים. אבל לבד מן התהליך הלימודי הרגיל שבו שותפים המלמד והתלמיד, אפשר גם ללמוד לקח – ואפשר גם ללמד זכות וסנגוריה, או חובה, על מישהו אחר.

לעתים קרובות, הלימוד קשה ואינו מושג בקלות, וכך גם במקורה של המילה: החוקרים אומרים כי המובן המקורי של השורש, המשותף לכמה לשונות באזורנו, הוא לדקור, לעקוץ. בניקוד אחד של המילה קיבלנו מְלמֵּד, זה שמעביר את חומר הלימודים לתלמידים – ובניקוד אחר מלְמָד, מקל ארוך שבקצהו דרבן, וו-מתכת חד ומעוקל, לכוון ולזרז בו את הבהמה החורשת, מלְמד-הבָּקָר! הדמות הימנית באיור מחזיקה מלמד כזה, ox-goad באנגלית, ובדרך חינוכית עדינה מלמדת את בעלי החיים איך ומתי לצעוד. אומר התלמוד (כמובן משורש זה): "מלמָד – שהוא מלמֵּד את הפרה לחרוש בשביל ליתן חיים לבעליה". ובאותו עניין: האות לָמֶד, כפי שנכתבה באלף-בית העברי-הכנעני הקדמון, מקור שמה הוא כנראה המקל שבידי המורה, או על שום צורתו של מלמד-הבקר, ושניהם מאיצים בתלמידים. הנה כך נראתה האות הפרוטו-כנענית "למְד", מלמד-בקר (מקל), וכך נראתה האות הפיניקית המקבילה: . די קל לראות כיצד התפתחה האות ל באלפבית העברי, ששאבה את שמה ואת צורתה מכאן. האות למְדָא (או למְבְּדָא) באלפבית היווני קיבלה את שמה מן העברית והפיניקית, ועם מעט דמיון אפשר לראות את גלגול הצורה גם לאות היוונית Λ וגם לאות הלטינית L.

מה עוד אפשר ללמוד? שגם בלועזית קיים היסוד של דחיפה ודקירה בתהליך הלימודי של הרבצת תורה. study – לפני שהיה סטודיו למחול או דירת-סטודיו אופנתית - עניינו לימוד, וממנו כמובן סטודנט וכל המילים הנגזרות. המקור הוא בפועל הלטיני studere שפירושו להיות חרוץ ושקדן – אבל קדם לו שורש לשוני שפירושו לדחוף, להכות, וממנו גם שורה של מילים בלשונות שונות שהֶקשר כולן להכות ולדחוף. ביניהן, המילה היוונית typos שממנה נוצרה המילה typus, טיפוּס בעברית, שפירושה דמות שנוצרה, הוטבעה במכה – ומכאן הפועל to type, טיפוגראפיה וכל הנגזרות האחרות. ואם לימודים, ובעיקר מתמטיקה, מעוררים בכם זכרונות קשים משנות הלימודים, הרי זה מפני שביוונית המילה mathema פירושה מדע, ומילולית: מה שנלמד. מתוך הערכה למתמטיקה שנחשבה תחום-הלימוד העיקרי, בספרות ימי-הביניים שלנו מתמטיקה ואסטרונומיה כוּנו "החוכמה הלימודית".

ללמדך, כי לתלמיד טוב נחוץ מלמֵּד טוב ובידו מלמָד, אבל "אינו דומה לומֵּד מעצמו ללומד מרּבוֹ".