על המר והמריר

ב"רגע" זה אנו נועצים שיניים ו"נותנים בּיס" בכמה מילים שטעמן מריר למדי, וכדי להוסיף למרירות נוסיף להן משקה bitter, לימון או Campari לבחירתכם.

למילה מר כמה מובנים – במקורות מר פירושה טיפה, וגם כלי לעבודת-האדמה, אֵּת-חפירה, ויש גם מר ומָרָן שהוא אדון – אבל אותנו מעסיק מר שהוא ההיפך ממתוק. לאחר שבני ישראל הלכו במדבר שלושה ימים ולא מצאו מים, "ויָבֹאוּ מָרָתָה וְלאֹ יָכְלוּ לִשְתֹת מיִם מִמָרָה כִי מָרִים הֵּם על-כֵּן קָרָא שְמָּה מָרָה". יש להניח, שרגשי המרירות בקרב בני-ישראל גאו, ובמר-ליבם הם התלוננו בפני משה, ואז הורהו הקב"ה על עץ "וישְלְֵּך אֶל המיִם ויִמְתְקוּ המָיִם". קל להבין מדוע הטעם המר והלא-נעים נספח אל שורה ארוכה של ביטויים שליליים: החל במר כלענה וגם מר ונמהָר, עבור דרך מר גורלו של מר-הנפש – וכלה במשפט שהיה גורם היום להוצאת צו בג"צ, או לפחות shaming, למלך שלמה: "וּמוֹצֶא אֲנִי מר מִמָוֶת אֶת הָאִשָה אֲשֶר הִיא מְצוֹדִים וחֲרָמִים לִּבָּה אֲסוּרִים יָדֶיהָ טוֹב לִפְנֵּי הָאֱלֹהִים יִמָלֵּט מִמֶנָה וְחוֹטֵּא יִלָכֶד בָּּה". נראה, כאילו מישהי מררה מאוד את חייו והאכילה אותו מרורים, הרבה מעבר למָרוֹר שאוכלים בליל הסדר כזכר לשעבוד בני ישראל במצרים.

גם הרפואה אימצה את הטעם: מכאן כיס המָרָה (שבו נאגר הנוזל שמיוצר בכבד והפרשותיו מסייעות בתהליך העיכול. עם פחות מזל, הוא גם מאחסן את אבני כיס המרה). ומכאן גם האמונה הרפואית של דורות קודמים שארבעה יסודות מנהלים את הגוף: דם וליחה, ומרה אדומה ומרה שחורה, זו הגורמת למלנכוליה. ואנא, אל תלקו בה מן הדברים שכתב שבתי דונולו (כן, על שמו נקרא בית החולים הממשלתי ביפו "דונולו"), רופא ומקובל יהודי בן המאה העשירית, בספרו "חכמוני": "וכמו שיוצאה הרעה לעולם מצפון, כן יוצא כל חלי רע וקשה מן המרה השחורה השוכבת בטחול בצד שמאל".

נקווה שלא תקבלו במרירות את המעבר ללשונות זרות, שם הדברים קצת יותר שמחים, גם אם לא מתוקים יותר. דומָה למר העברית, אבל בלי קשר, מקבילתה הלטינית amarus, וממנה נגזרו amer בצרפתית, amargo בספרדית, ועוד. הלטינית אולי נסמכת על היוונית amos, לא-בשל, בוסר, ולכן גם מר.

איך אתם אוהבים את המשקה שלכם? מר ממש, כי אז תוכלו לבחור משורה של משקאות ממשפחת Amaro – ואם תעדיפו אותו ממוּתן, תוכלו לבחור ממשפחת Amaretto, מריר. אין לבלבל בין אהבה, amore, ל-amaro, אבל סרט איטלקי נקרא Amaro amore, וגם ישנם משקאות כאלה. הד נוסף תמצאו בליקר maraschino שנעשה מדובדבני marasca מרים. המרירות במשקאות מושגת לא אחת מהוספת שקדים מרים – ולכן, עוגיית-שקדים נפוצה מאוד, שטעמה מריר, נקראת amaretto. וה-bitter – למשל בקמפארי או במשקה bitter lemon – הוא קרובה של האנגלית to bite, לנשוך, ושל הגרמנית באותו מובן beissen, משם לקחנו כמובן את ה"ּבִיס" שאנחנו נוגסים בתפוח. כל זה, מן המשמעות המקורית של הטעם המר, הנושך. לפחות את מי שהתפתה לנגוס בפיתיון, bait באנגלית, שהיה כנראה עטוף בצמח מְרָרִית, מין חסה מרירה, ובאנגלית Picris מן היוונית pikros, מר.

אוי, איזו פדיחה!

ב"רגע" הקודם הצגתי צילום של סרטן יפהפה ששימש כדי להדגים את הצבתות שבהן הוא משתמש כדי לצבוט. הצילום, שנלקח מ"גוגל תמונות" (עם מילת-חיפוש "סרטן צבתות") אמנם דומה לסרטן – אבל הוא בעצם חזייה שעיצבה לאוּרה ג'ייקובס בהשראת בעל-החיים!!! עכשיו, כמובן, אתם וגם אני רואים זאת – אבל בכל השבוע האחרון לא היה מי שהעיר על כך, למעט קורא אחד שהתעניין דווקא בשם המדעי – של הסרטן, לא של בעלת החזייה! ככה זה כשאתה בן מזל סרטן...