"כל הארץ חזית, כל העם צבא", דוד בן-גוריון, 1948
איזו השוואה צולעת בין אנטרקוט ל- spare ribs
מתנצלים, אבל ה"רגע" הזה יהיה צולע-משהו, לא חלילה בגלל איכותו אלא פשוט מפני שהוא עוסק בשורש צלע. נקווה שלא נעשה זאת בצליעה, ונגיע מאדם הראשון ועד לנשיא ארצות הברית, ובדרך נטעם גם מן הגיאומטריה ומסודות המטבח.

"צָלע האדם על ירכו, היה נוטה על ירכו האחת בהליכה" מגדיר מילון בן-יהודה. כך קרה ליעקב אבינו לאחר שנאבק עם יריב מסתורי עד עלות השחר "וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶּׁשׁ כַאֲשֶּׁׁר עָבַר אֶּׁת פְנוּאֵל וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ". ברגיל, אומר רש"י, "ויזרח לו השמש" אומרים כשהגענו למקום פלוני והאיר לנו השחר. אבל כאן פירושו "לְצָרְכוֹ, לְרַפאֹת אֶּׁת צִּלְעָתוֹ" כמו שנאמר בספר מלאכי "שֶּׁׁמֶּׁׁש צְדָקָה וּמַרְפֵא בִּכְנָפֶּׁיהָ". גם בערבית קיים השורש הזה בצורה דומה ובאותה הוראה. לא רק אדם צולע, ובעקבות הלועזית נוהגים לומר הֶּׁקֵש צולע, השוואה צולעת, "כששני הצדדים, המשל והנמשל, אינם שווים, כדוגמת רגלי הצולע", גם זה הסבר המילון.
לצלעות שבגופנו אין קשר מילולי לצליעה (למעט שורש דומה בצליל, וכך הדבר גם בערבית) והמילה צֵלָע נתייחדה לאותן עצמות ארוכות המחוברות מאחור לעמוד השדרה ומלפנים לעצם החזה. שוב חוזרים למקורות, ממש בהתחלת הדרך, לאדם הראשון, "וַיַפֵל יְהוָה אֱלֹהִּים תַרְדֵמָה עַל הָאָדָם וַיִּיׁשָן וַיִּקַח אַחַת מִּצַלְעֹתָיו וַיִּסְגֹר בָשָר תַחְתֶּׁנָה. וַיִּבֶּׁן יְהוָה אֱלֹהִּים אֶּׁת הַצֵלָע אֲשֶּׁׁר לָקַח מִּן הָאָדָם לְאִּשָה, וַיְבִּאֶּׁהָ אֶּׁל הָאָדָם". זו הסיבה שבכתובים אחדים, כמו בספר איוב למשל, צֵלע היא בהשאלה כינוי לאשה, אף שיש המפרשים שם לפי המשמעות האחרת של צֶּׁלַע (בניקוד שונה מן הצלע שבגוף!) שהיא צרה ואסון.
הצלע שבגוף אכן נתנה את שמה למושג הגאומטרי (כמו גם לביטוי צלע ההר), שם עוסקים הרבה במצולעים מרובי-צלעות כגון משולש ומשושה. בהוראות המפורטות מאוד לבניית המשכן מדברים הרבה על צלעות, למשל "וּלְצֶּׁלַע הַמִּשְׁכָן הַשֵנִּית לִּפְאַת צָפוֹן עֶּׁשְרִּים קָרֶּׁשׁ". מעניין, שצלע זו נשתכחה במשמעות זו, ורק אחרי שהמילה היוונית המקבילה תורגמה לערבית צ'לע, היא חזרה בימי הביניים לשמש בעברית.


מכאן פתוחה הדרך למטבח הבשרי שם מכהנים אנטרקוט ו- spare ribs . אנטרקוט מפני שבצרפתית צלע היא côte והבשר שבין הצלעות הוא entrecôte ובעברית ורד הצלע – מן הלטינית costa, עֶּׁצֶּׁם, מילה שהתפתחה אחר כך למובן של קצה הגוף, קצה האדמה ולכן גם חוף – ומכאן גם coast באנגלית. מעניין, שבצרפתית, ואחריה גם באנגלית, המילה שימשה גם – בדיוק כמו בעברית – לציון צלע, צד או מורד של גבעה או הר. וכך, כאשר אתם רואים שהמדינה האפריקאית נקראת בצרפתית Côte d'Ivoire לא מדובר על צלע השנהב – אלא על חוף השנהב. וב- spare ribs , מה עושה אותם ל-spare? האם הם כמו גלגל-ספייר במכונית? לפי פירוש אחד, המילה מציינת היעדר של שומן בנתח הבשר. ולפי פירוש מקובל יותר, המקור הוא בגרמנית ribbesper כאשר sper הוא השיפוד שעליו ניצלה החזיר התורן, וזה התגלגל לאנגלית spare ribs . אגב, אנגלית משמרת את השיפוד הגרמני ב-spar, קורת-עץ שיש לה שימוש גם בבניית אוניות – ובעברית, תפגשו באותו מקום את הצלעות המתחברות לשִּׁדְרִּית (ממש כמו בגופנו!) ובונות את גוף הספינה.
את הסיור הקולינארי נסיים בברווז צולע, אבל הפעם לא נתעניין בבשרו ובאופן צלייתו, וניתן פירוש (ממש לא קצר וצולע) של ויקיפידיה: lame duck הוא כינוי לנושא משרה נבחר שכהונתו קרבה לסיומה, ובמיוחד מי שיורשו כבר נבחר. הביטוי נטבע בלונדון במאה ה-18 לתיאור סוחר בבורסה לניירות-ערך שלא עמד בחובותיו הכספיים ונהייה לכן מטרה לטורפים. בפוליטיקה של ארצות הברית מכונה התקופה שלאחר מערכת הבחירות בחודש נובמבר ועד להתכנסות הקונגרס החדש בראשית השנה שלאחר מכן, כ"תקופת הברווז הצולע".