במדינת הגמדים

חשיבותם של הנושאים העולים כאן מדי פעם ממש מִתגמֶדֶת מול זו של הנושאים שברוּמו של עולם – ולכן נעסוק בגמדים, וגם באלה שקרובים יותר לרומו של עולם, הענקים.

הגמדים הם בכלל בני עם שנקרא כך, והנביא יחזקאל שנושא קינה על העיר צור מדבר על "בְּנֵּי ארְוד וְחֵּילְֵּך על-חוֹמוֹתיְִך סָבִיב וְגמָדִים בְּמִגְדְלוֹתיְִך". לפסוק הזה הוצעו פירושים שונים ביחס לזיהוי הגמדים, אבל החלק המעניין יותר הוא איך נעשה הקישור בין קומתם הנמוכה לשמם. גֹמֶד (וברבים גְמָדִים) היא מידת אורך של בערך אמָה אחת (אורך האמה, החלק שבין המרפק לשורש כף היד). רש"י נותן לשמם שני פירושים: האחד: "על שם שיורדין בים עד התהום ומשערין גומדי אמות עומקה נקראו גמדים". והסבר שני: "ננסים ונכנסין במידת אמה", כלומר כאלה שאורכם גוֹמֶד. ומבחינה לשונית, בן-יהודה במילונו המונומנטאלי רואה קִרבה בין מילה דומה בערבית שפירושה הצטמצמות וקימוט – לקמט וגמד. והמוּבאה שלו לתיאור התופעה: "ואותם הארוכים ביותר ממידה הנזכרת יקָראו בשם ענקים, והקצרים פחות ממידה הנזכרת יקָראו בשם גמדים ואינם נמצאים המונים המונים".

ואיך קראו להם בני העמים האחרים? ביוונית ואח"כ בלטינית משמש השורש nano לתיאור הגמד. ה-nanus הלטיני – הוא בדיוק הננס שלנו! וכיוון שמדובר במידה קטנה ביותר, עם השורש הלטיני הלכו לכיוונים שאינם רק מידת גובהו של אדם: ננו-טכנולוגיה שעיסוקה ברתימת החלקיקים הקטנים של אטום ומולקולה כדי ליצור מהם מחשבים זעירים; ננו-שנייה שהיא מיליארדית השנייה, ועוד.

ביוונית קראו לננסים הגמדים גם פיגמֶאים, שם שמקובל עד היום לתיאור של שבטים מסויימים של נמוכי קומה, וכבר בספרות היוונית העתיקה מתוארים שבטי ננסים הגרים בארצות רחוקות. והמקור: pygme ביוונית פירושה אמה (הנה אנו סוגרים את המעגל לאמה ולגומד העבריים). ואם הולכים עוד אחורה בשורש מגיעים למילה הלטינית pugnus שפירושה אגרוף קפוץ – וכך אומר בן-יהודה: "וקצת דומה לזה קראו היוונים לעם הגדי אחד פיגמאיו, רוצה לומר אגרופי, כמו אצבעי, רוצה לומר מלוא האגרוף. ובמשמעה זו פשט השימוש במילה זו בלשוננו". וכמובן, האסוציאציה לגיבור ילדותנו אצבעוני הגמד, וגם לאצבעונית של הנס כריסטיאן אנדרסן, שגודלה כזרת.

ואם גמדים – יש כמובן גם ענקים, וגם הם שם של בני עם. "אֶפֶס כִי עז הָעָם היֹשֵּב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְדֹלֹת מְאֹד וְגם יְלִדֵּי הָעֲנָק רָאִינוּ שָם" מדווחים המרגלים שנשלחו לתור את הארץ לפני הכניסה אליה. "ויעֲלוּ בנֶגֶב ויָבאֹ עד חֶבְרוֹן וְשָם אֲחִימן שֵּשי וְתלְמי יְלִידֵּי הָעֲנָק". ואיך דורש רש"י את הפסוק "וְשֵּם חֶבְרוֹן לְפָנִים קִרְית ארְּבע הָאָדָם הגָדוֹל בָּעֲנָקִים הוּא"? אביהם של השלושה, ענק בזכות עצמו, נקרא ארבע, ועל שם כל הרביעיה נקראת קריית-ארבע.

עוד ענקים מפורסמים: עוג מלך הבשן וגליית הפלישתי (משמאל, רגע לפני).

והענק המודרני, giant באנגלית, וגם gigantic, הוא צאצא לשוני של ה-gigas מן המיתולוגיה היוונית, מין יצורים פראיים. בלשונות המודרניות התאזרחה המילה לאחר שמתרגמי התנ"ך ליוונית (תרגום השבעים, הסֶפטוּאגִינְטָה) השתמשו בה כדי לתאר את ענקי הקומה והכוח המקראיים. וכדי שלא נישאר רק עם ההקשרים השליליים והאלימים: המילה הזו מתארת מידה גדולה במיוחד, ומכאן כרטיסי הזיכרון שלנו שקיבולתם נמדדת ב- giga-bytes, שכבר מאפילים על המֶגה-בייטס הננסיים, ומאויימים על ידי הגדולים מהם, הטֶרָה-בייטס הענקיים.

אבל, בסיכום כולל נראה כי "יחסי הציבור" של הגמדים הרבה יותר טובים מאלה של הענקים: בקלות רבה תיזכרו בגמדים חביבים, כאלה שעושים רק טוב – ובענקים מרושעים ורעי-לב.