כמה שקלים יש באירו אחד? הדולר עולה, הדולר יורד, אבל מאיפה הוא קיבל את שמו? בצ'כיה יש עיר שנקראת סנט יואכימסטאל, שכבר לפני מאות שנים טבעו בה מטבעות. המטבעות שיוצרו שם נקראו Joachimsthaler על שם העיר, ועם הזמן השם התקצר ל-taler ואח"כ ל-daler. המתיישבים האנגלים הראשונים באמריקה, שהכירו את הפֶזו הספרדי ששימש במושבות הספרדיות, קראו למטבע שלהם דאלר ספרדי – ומכאן, לדולר המוכר לנו, קצרה הדרך.

רגע של טריוויה (גיליון 29): תחשבו על זה, שאתם מקבלים כל שבוע בחינם - מה שאחרים לא יכולים אפילו לקנות בכסף!

אבל אותנו הרי מעניין יותר כמה שקלים עולה לנו הדולר. ומנין השקל? המילה מעידה על כך שיש לנו כאן עניין עם משקל, שהרי ערכם של המטבעות הקדומים היה משקלם במתכת יקרה (זהב או כסף). ואכן, נאמר "וישקול אברהם לעפרון את הכסף", וישנם עוד קישורים בין משקל ואמצעי תשלום.

ולא רק אצלנו קיים הקשר בין משקל לכסף: במקום אחר כבר הזכרנו את ה-libra שהיא השם בגלגל המזלות למזל מאזניים, ואת equilibrium (שיווי משקל) שהוא בעצם איזון בין משקלים – והליברה הזו, יחידת המשקל, הפכה עם השנים ללירה שהיתה נהוגה באיטליה עד לאימוץ האירו, והיתה גם אצלנו עד שהשקל (ואח"כ השקל החדש) החליף אותה. וה-peso שהזכרנו הוא, מילולית, משקל – מן הלטינית pendere, לתלות, שממנה גם המטוטלת התלוייה, pendulum.

אותה לירה היא ה-pound שאנחנו מכירים כשם האנגלי ללירה שטרלינג – אבל pound (במקור: pondo בלטינית = לפי משקל) הוא גם מידת משקל שמוכרת גם היום (ליברה) של כ-450 גרם.

בעברית יפה אומרים: 200 שקל טָבין ותְקילין – והתרגום: טובים ושקולים, כלומר כסף ראוי.

והאֵּירו בא כמובן מאירופה, שאת שמה יש המייחסים למילה אכדית קדומה erebu – וקושרים את משמעותה למילה עֶרֶב (להבדיל מבוקר) המוכרת לנו, שיש לה קשר ישיר למערב (כי השמש במקומותינו שוקעת במערב), ולאירופה הנמצאת במערב – ולארצות המגְרֶּב (ארצות צפון אפריקה) שכן מגרב הוא ההגייה הערבית של המילה. אז אולי נחליף את שמה של אירופה למעריב, או ערבית?

ועוד כמה מילים על כסף. לפני שהיו המטבעות, שימשו חפצים או בעלי חיים כאמצעי תשלום. בשפתנו, המילה מִקְנֶה (בעלי החיים שהיו עיקר עושרם של אבותינו) קשורה כנראה למילה קנה, לקנות, וגם המילה הלטינית pecunia היתה במקורה מקנה, בקר, ועם הזמן קיבלה את המשמעות כסף, כמו בביטוי הידוע כל כך pecunia non olet – לכסף אין ריח.

אבל לא רק מקנה: ברומא הקדומה קיבלו החיילים הקצבה לקנות מלח (או הקצבה של מלח) שהיא ה-salarius (מכאן גם salt=מלח ) – וזה הפך עם השנים ל-salary באנגלית, משכורת.

בשבוע הבא: למה האפיפיור אוכל פטרוזיליה?