ג'ינג'י אחד מתל-עדשים

כדי לקרוא "רגע" זה אולי לא תצטרכו למכור את בכורתכם בנזיד עדשים, אבל בוודאי תראו מעתה את המעשה מבעד לעדשה אחרת. על הפרק: עדשים ועדשות, מתי היו אחד, מה הקשר ביניהם ומתי נפרדו, וגם מה עושה הג'ינג'י המנומש בכל הסיפור הזה. בונוס: כל זה נכון גם בלועזית.

העדשים שאוכלים אותן (אגב, עדשה בנקבה אבל בריבוי עדשים, כמו ביצה וביצים) כמובן קדמו לאלה המותקנות במשקפיים ובטלסקופ. הסיפור התנכ"י על מכירת הבכורה תמורת "הָאָדֹם הָאָדֹם הזֶה" כבר נכנס לקלאסיקה של תרמיות וניצול חולשתו של היריב, האח הגדול במקרה של יעקב ועשיו. לעדשים מן הנזיד יש מילה ערבית מקבילה, ומכאן היישוב תל עדס שלידו הוקם ב-1913 מושב תל-עדשים בעמק יזרעאל. צורתן וצבען של העדשים הכתומות הביאו את הלשונות ליצור מילים אחרות ששאלו מהן רכיבים של צבע וצורה. המוקדמת שביניהן היא כינוי לנמשים שעל עור הגוף. בפרשת תזריע בספר ויקרא, העוסקת בנגעי העור וההיטהרות, מתוארות "בֶּהָרֹת כֵּהוֹת לְבָנֹת בֹּהק". אומר רש"י כי הבוהק הוא לובן בראשו של אדם אדמוני "ּבֵּין חֲברְּבוּרוֹת אדְמִימוּתוֹ" והריהו "כְאִיש עדְשָן, שֶבֵּּין עֲדָשָה לעֲדָשָה מבְהִיק הבָּשָֹר בְּלֹבֶן צח". בכך חיבר רש"י בין העדשים – לבין הנמשים הפזורים על עורם של הג'ינג'ים המנומשים, עדְשָנִים לפי המינוח היפה שלו! נמשים לא נחשבו דבר שמתנאים בו, וישנן עדויות לפרקטיקות של הסרתם או לפחות הסתרתם.

הג'ינג'ים הטיפוסיים בוודאי אינם נָמושות, וגם המילה באה ממקור אחר לגמרי: נָמוֹש הוא לפי המילון "מי שמפגר ומתאחר מחמת חולשה או זקנה", אבל נָמוּש או נְמוּשָה הוא כינוי של זלזול שאליו התכוון יצחק רבין כשאמר "היורדים הינם נפולת של נמושות". רבין ניחן בוודאי בכמה תכונות "ג'ינג'יות" שעליהן כתב דן אלמגור: "כי ג'ינג'י זה אופי / כי ג'ינג'י זה טבע / על ראש הג'ינג'י בוער הצבע". כיוון שהנמשים מעטרים בעיקר את כתומי השיער, אך טבעי הוא שג'ינג'ים היא מילה נרדפת לנמשים. ומהיכן ג'ינג'ים? בהזדמנות אחרת כבר נכתב כאן שזהו שיבוש של האנגלית ginger-haired, על שם ממתק כתום עשוי ג'ינג'ר.

עכשיו נפנה את העדשה אל הלועזית, שבה עדשי-המאכל הן lentil באנגלית שמקורה בצרפתית עתיקה lentille שהיא מ-lenticula בלטינית, עדשה (למאכל) קטנה. בארצות העולם מן הסתם התעניינו פחות בנגעי העור ובתפקידו של הכהן באבחנתם, וה-lenticula היא גם שם לכלי-הגשה, מן הסתם בגלל צורתו המעוגלת-פחוסה – אבל גם נֶמֶש. ומאותו קשר בין העדשות לנגעי-העור נוצר גם שמו של הנגע lentigo, כתמים דמויי-נמשים אך גדולים יותר.

בסיבוב פרסה, כשהחל עידן האופטיקה והוחל בייצורן של עדשות, שגם הן פחוסות-עגולות, נזכרו בעדשים למאכל, ולכן העדשה של האופטיקאים היא lens. והיום, יש חיים מלאים ועצמאיים לעדשים למאכל ועדשות לראייה. אולי כדי להגדיל את הבלבול, את הסיפור של האנס כריסטיאן אנדרסן "הנסיכה והאפוּן" (בכל השפות) תירגם דוד פרישמן לעברית "בּת-המֶלְֶך על הָעֲדָשָה".