מכנסי טרנינג בהכשר בד"צ

אם כשר הדבר בעיניכם, נראה לנו שזו שעת-כושר לדון מעט בשורש כשר, ולנוע עם רכבת-המילים מהלכות-כשרות ועד חליפת טרנינג. מה הקשר? כשר.

הרבה לפני שהשורש התקבע בתודעתנו כקשור בעיקר למזון, הוא שימש מילה כשרה לחלוטין כדי לציין משהו ראוי, טוב ומתאים: "וַתאֹּמֶר [אסתר המלכה] אִם עַל הַמֶלְֶך טוֹב וְאִם מָצָאתִי חֵן לְפָנָיו וְכָשֵר הַדָבָר לִפְנֵי הַמֶלְֶך וְטוֹבָה אֲנִי בְעֵינָיו יִכָתֵב לְהָשִיב אֶת הַסְפָרִים מַחֲשֶבֶת הָמָן בֶן הַמְדָתָא הָאֲגָגִי אֲשֶר כָתַב לְאַבֵד אֶת הַיְהוּדִים אֲשֶר בְכָל מְדִינוֹת הַמֶלְֶך". מן הכָשר מגיעים גם הכישורים, אשר חלק מהם רוכשים בתהליך מסודר של הכשרה, וגם הכִישְרון שמכשיר אדם למעשים גדולים: "כִי יֵש אָדָם שֶעֲמָלוֹ בְחָכְמָה וּבְדַעַת וּבְכִשְרוֹן" אומר קהלת, החכם באדם ורב-הכשרונות. ולא רק אנשים מוכשרים אלא גם ארצות: "ועד שלא נבחרה ארץ ישראל, היו כל הארצות כשרות לדבְרות, משנבחרה ארץ ישראל יצאו כל הארצות" אומר המידרש.

אדם יכול להיות מוכשר מאוד, אבל כדי להיות רב או דיין הוא חייב לקבל מן הרבנות תעודת-כושר. זה יקרה לא אחרי שיעשה עשרים שכיבות-סמיכה בחדר-כושר – אפילו לא בזה שהתנאה בשמו "גלאט-כושר", ובו חדרי-אימון נפרדים לגברים ונשים - אלא עם סמיכתו, הסמכתו, לתפקיד. חוץ מהשורש כמובן, לתעודת הכושר אין כל קשר לכושר במובנו השגור, ואפילו לא למזון כשר.

דיני הכשרות של מזון – ואיתם הסוגים, הממסדים הקשורים בהם וכמובן המחלוקות – יכולים למלא ספריות שלמות, ואתה חייב להיות מוכשר מאוד (אדם, לא עוף) כדי להכיר את כולם, ולשלוט בהבדלים שבין הכשר הרבנות הראשית לזה של בד"צ, הבית יוסף, גלאט, הרב לנדא והרב מחפוד, וזה עוד לפני שנכנסנו לסוגיית כשר לפסח. במחקר שנעשה למיפוי חשיפה למדיה בקרב האוכלוסיה החרדית, שאלת המבחן לקביעת "מיהו חרדי" היתה אם הנשאל מסתפק בהכשר הרבנות הראשית. אם אינו מסתפק, הריהו חרדי. את ההבחנה המתודית הזו תרם חוקר, חרדי כמובן.

להכשרה – ולא זו שנוגעת לדיני הכשרות – יש הקשרים בתחום ההתיישבות: לפי ויקיפדיה, הכשרה היא תהליך הכנתו של אדם להתיישבות בארץ ישראל על סמך הבסיס האידאולוגי הציוני-סוציאליסטי. בארץ ישראל היו הכשרות כאלה כבר משנות ה-20 במאה הקודמת, כאשר קבוצות של צעירים וצעירות התארגנו ל"גרעין" לקראת התיישבות חקלאית ויצאו לקיבוץ לתקופת הכשרה. חלקן גויסו לפלמ"ח כ"הכשרה מגוייסת". הכשרות ציוניות לקראת העלייה לארץ הוקמו ברוסיה כבר בסוף המאה ה-19. על שם ההכשרות נקרא רחוב בהוד השרון.

רכבת-המילים מושכת אותנו ללועזית, שם הכָשֵר שלנו ממש לא מעניין אותם, אבל ההכשרה דווקא כן, ומכאן הפועל האנגלי to train, להכשיר, ללמד, וגם trainee שהוא חניך, מתלמד. והכל, מצרפתית trainer ולפניה לטינית trahere שפירושה למשוך. הקשר לכאן הוא כנראה שהמשמעות המקורית היתה למשוך ענפים וגפנים כדי להביאם לצורה מסויימת. כאן תמצאו גם את מקור הפועל האנגלי to drag וקרובו to draw שניהם במובן למשוך, וכך drawing היא משיכת-מכחול. המשיכה יכולה להיות של עצמים אבל גם "משיכת-זמן" וגם גרירת-רגליים, כך בכמה וכמה שפות. ומאותו שורש גם הטרקטור: tractor היא פשוט מילה לטינית שפירושה מושך. והוא לא רק מושך אחריו עגלת-חציר, אלא שהבחור השזוף הנוהג בו הוא אטרקטיבי מאוד, ממש אטרקציה, שוב מאותו שורש. והרכבת נקראת train בדיוק מהסיבה שהיא מושכת וגוררת שורה של קרונות. לפני שיוחדה לכלי התחבורה, train היה חלק השִמלה שנגרר על הרצפה. ואחרי מסע מפותל כזה, ראוי שנצא להתרעננות, לבושים בחליפת training.