נפש יהודי המומה

כשהמון אנשים מספרים לכם שבחוץ מתחוללת מהומה, וכל מה שאתם עושים הוא רק להמהם, כדאי שתדעו שהכל מאותו מקור לשוני, השורש המה, והכל – מן הקול.

הָמָה פירושו רָעש, נהם – פועל דומה בצליל ובאותה משמעות – והדברים יכולים להיאמר על נהמת האריה וגם על יונה הומיה שמשמיעה הֶמיה. הקולות קשורים כנראה גם ברגשות: "נפש יהודי הומיה" בהמנון הלאומי שלנו – וגם ביטויים כמו המה ליבו אל (השתוקק וכמּה), המו מֵּעיו לציון רגש של רחמים, צער וגם של געגועים: "מה תִשְתוֹחֲחִי נפְשִי וּמה תֶהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵּאלֹהִים", לשון משורר תהילים. אלה ביטויים מאוד פיוטיים, אבל במשמעות המקורית שמביא מילון בן-יהודה, המה פירושו "השמיע קול עבה וגס מתוך החזה, כמו הקול שמשמיעים קצת בעלי חיים בפרט ברוגזם, כמו הדב, וגם קולות שאון של לא בעלי חיים כמו הים בהתגעשו".

מסביב יהום הסער, וגם המונּה של עיר והמיית הגלים נשמעים היטב – אך מה לכל זה ולהמונים? המשמעות הראשונה המופיעה במילון למילה הָמוֹן אינה אספסוף – אלא "קול שאון, כמו של גשם, של שיר, של המון רב". אבל, כבר במקורות המון הוא גם מספר גדול של אנשים: "הֲרָאִיתָ אֵּת כָל הֶהָמוֹן הגָדוֹל הזֶה" שואל הנביא, בשם אלוהים, את אחאב מלך ישראל, "הִנְנִי נֹתְנוֹ בְיָדְָך היוֹם וְיָדעְתָ כִי אֲנִי יְהוָה". להמון – הקול – שמשמיע ההמון יש משקל רב שמתמצה באִמרה "קול המון כקול שדי", שמייחסת חשיבות לקולו של הציבור. בהזדמנות אחרת נכתב כאן, כי אף שהיא נראית כלקוחה ממקורותינו, האמרה המקורית, Vox populi vox Dei, נכתבה בידי מלומד נוצרי במאה השמינית, והנוסח העברי מאוחר בכמה מאות שנים. ואיך הגיעו לגרסה העברית היפה? כנראה מחיבור שני פסוקים: תיאורו של הנביא יחזקאל "וָאֶשְמע אֶת קוֹל כנְפֵּיהֶם [של חיות המרכבה] כְקוֹל מיִם רּבִים כְקוֹל שדי" עם פסוק מספר דניאל המתאר את המלאך: "וְקוֹל דְבָרָיו כְקוֹל הָמוֹן". שדי, אלוהים, קצת יצא מן התמונה, והיום משמש משפט זה כדי לציין את משקלו של הציבור ודעתו, מבחירות – ועד מערכת המידרוג לשידורי הטלוויזיה.

ההמון, איך לומר, אינו זוכה ליחסי-ציבור טובים מדי, ובצד הציון הכמותי של אנשים רבים, המון הוא שם נרדף לאנשים פחותי-מעלה, אנשים גסים ופשוטים, אספסוף. וכך גם המילה המוני, וּולגארי. גם בלועזית תמצאו את הכפילות: מצד אחד, צמחים ובעלי-חיים מבית טוב שלרוע מזלם אינם נדירים, מכונים במינוח המדעי vulgaris. כך למשל תמנון מצוי הוא Octopus vulgaris , והצמח בת-קורנית פשוטה הוא Thymus vulgaris . כתבי הקודש שתורגמו במאה הרביעית ללטינית מוכרים בשם וּולְגָטָה, קיצור של versio vulgata , הגירסה הנפוצה. אבל עם כל הכבוד לצמחים ולכתבי הקודש, וולגארי הוא בדיוק מה שבעברית המוני, במשוואה אנשים פשוטים = המון = אספסוף. באנגלית, אספסוף הוא mob שהוא בעצם crowd על סטרואידים. המקור הלטיני הוא mobile vulgus, אנשים פשוטים לא יציבים, הפכפכים. לא ייפלא ששמות התואר השכיחים ביותר להמון הם נבער, מוּסת, אלים וכדומה. חפשו הרבה ולא תמצאו אזכור להמון של אינטלקטואלים. עדנה מסויימת להמון אפשר למצוא במונחים כמו תקשורת-המונים (תרגום של mass-media( שהתקצר לתקשורת, חוכמת-המונים, ולאחרונה גם מימון-המונים. אולי, באמירה המונים במקום המון משפרים מעט את הדימוי. אגב, קיים גם פועל לְהמֵּן ובאנגלית to popularize.

בכל המהומה הזו – כן, גם היא מתחום הקולות שהומים וגועשים – אל תהיו המומים מכך שגם המום הוא מן השורש המם שקרוב לנָהם ולהָמה, בכך שמשמיע הקולות גורם לאחר להיות מבולבל והמום. תודו, אם לנקוט שימוש-לשון המוני מעט, שזה ממש מְ-ה-מֵּ-ם.