חברי הקבינט יוצאים מן הארון

ב"רגע" זה ממש אנחנו נכנסים לארון כדי לצאת ממנו בהמשך, לא לפני שנאמר עליו כמה מילים.

מילים דומות לארון יש גם בכמה מהלשונות הקרובות לנו, ואנו נכבד כאן חנות רהיטים ברמת השרון שבחרה בצורה הארמית של המילה. ימיו של הארון כימיו של הצורך לאחסן דברים, וכך כבר בהוראות להקמת המשכן: "וְעָשוּ אֲרוֹן עֲצֵּי שִטִים". הוא ייקרא גם ארון-העדוּת, ארון-הברית וארון-ה', ובו נשמרו לוחות הברית – וגלגולו האחרון הוא ארון-הקודש, המלווה אותנו עד היום. חשיבותו רבה, ובעת הוצאת ספרי התורה מהארון שרים בקול את הפסוק "ויְהִי בִּנְסֹע הָאָרֹן ויאֹמֶר מֹשֶה קוּמָה יְהוָה וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיָך וְיָנֻסוּ מְשנְאֶיָך מִפָנֶיָך".

קפיצה רבתי בהיסטוריה כדי להגיע לימינו, שגם בהם ארונות ממלאים תפקיד חשוב בחיים, ולאחדים גם בסיומם. בבית יש לנו ארונות-מטבח וארון-בגדים, ארון-נעליים וארון הזזה. בכל אלה יש אופנות שמשתנות עם הזמן, אבל כמה מן הארונות יצאו לגמרי מן האופנה, והבולט בהם הוא ארון-אוויר שתמונתו ניתנת כאן. למי שצעיר ולא היה אז, נאמר שזהו מזווה סגור רק ברשת או ברפפות-עץ ופתוח לאוויר החופשי, כדי לשמור על טריותם של מצרכי מזון. גרסה שלו נועדה לכביסה. כך כתבו עליו דנקנר וטרטקובר בספרם "איפה היינו ומה עשינו": "חלק בלתי נפרד מכל מטבח במדינה, וכל כך נוח ומעשי שבאמת מפליא שאנחנו מסתדרים היום בלעדיו".

ארונות כאלה ליוו את חיינו, ויש שמסע-חייהם הסתיים בארון שונה ביעודו ובתוכנו. הרוח הרעה ששרתה בזמן מלחמת לבנון הראשונה הנחילה לנו את שיר-החיילים המצמרר: "רד אלינו אווירון / קח אותנו ללבנון. נילחם בשביל שרון / ונחזור בתוך ארון". הארון, הפעם ככינוי, קשור לצה"ל בדרך אחרת לגמרי: כך מכוּנות הדרגות שנושאים על כתפיהם קצינים בדרגת סג"מ עד סרן.

הם מקושטים כל-כך יפה, עד שלא רצינו למנוע מכם לראות את ארונות-הסעף שבהם טמונים חוטי "בזק", שניים מרבים ברחבי הארץ שהם פרי מכחולו של של המעצב אפרים בן-אהרון.

בתקשורת של ימינו, הארונות המוזכרים ביותר הם דווקא אלה שיוצאים מהם, תרגום עברי לביטוי האנגלי coming out of the closet שהתקצר ל- coming out ול-outing לתיאור התהליך. עוד מונח עברי: ארוניסט, מי שנמצא בארון.

זה הזמן לצאת מארון המילים העבריות ולפנות ללועזיות: באנגלית, נגר שבונה בתי-עץ הוא carpenter, אבל מי שבונה ארונות הוא cabinet-maker. ארון זה החל את דרכו במילה הלטינית capanna, צריף, שהיתה ל-cabin, כמו הקבּינה באונייה. עם הזמן המשמעות הושאלה לחדר שבו שומרים אוצר וגם לארגז או תיבה שזו תכליתם, ומשם לחדר שבו מתכנסים היועצים – והרי לכם מקורו של קבינט הקורונה. תופעה דומה של השאלת שם מקום לתכליתו ושימושו תוכלו למצוא גם ב"מטבח" השרים של ראש הממשלה גולדה מאיר, שחבריו בוודאי לא טבחו בו בעלי-חיים. כשנותרו רק את המקורבים-באמת הריהו "מטבחון". board האנגלית החלה את דרכה כלוח-עץ, קרש, ועם השנים התפתחה לשולחן ולאחר מכן למקום שבו יושבים ואוכלים. ומי נהנה מכך? אלה שגרים בפנימיה שהיא boarding house, העולים למטוס (פעם, לסיפון האונייה) עם boarding pass – וחברי מועצת המנהלים, ה-board of directors, ובראשם ה- chairman of the board.