רגע, חושבים

הפעם אנחנו מייחדים "רגע" – למחשבה, או ליתר דיוק לשורש חשב ונגזרותיו.

השורש אינו דורש מחשבה רבה כדי לדעת מה משמעותו, וכמו במקרים רבים נביא את הניסוח הפיוטי-כמעט של מילון בן-יהודה לערך זה: "חשב האדם מחשבה, נצטרף בדעתו ובשכלו צרופים שכליים אודות מושג מהמושגים, נדמה לו בדמיונו כך וכך". חשיבה היא התכונה שמבחינה בין בני אדם לשאר היצורים, ולא סתם נאמר בספר משלי "רּבוֹת מחשָׁבוֹת בְּּלֶב אִיש" ולא נאמר כך על האריה או הטווס למשל. חכמינו התייחסו גם לחלקו השני של הפסוק "ועצת יְּהוָׁה הִיא תָׁקוּם", ופרשן המקרא המלב"ים אמר: "שהגם שהבחירה ביד האדם, גְּמר המעשה היא תחת ההשגחה". Cogito ergo sum אמר הפילוסוף הצרפתי בן המאה ה-17 רנה דקארט, "אני חושב משמע אני קיים". כוונתו, שאל מול החושים המתעתעים, החשיבה של האדם מעידה על קיומו. צרפתי אחר, הפסל אוגוסט רודן, נתן לה את הביטוי החזותי המוכר ביותר.

לחשוב אין פירושו רק מה שאנחנו מהרהרים עליו, אלא גם מה שאנו מתכננים. המן הרשע "חָׁשב על היְּהוּדִים לְּאבְּּדָׁם", וסופו היה שדווקא הם גמרו איתו את החשבון. מה שמוליך אותנו לחישובים ולחשבונות שכולם כמובן מאותו שורש. חשבון שימשה בעבר כמו המילה מספָׁר, אך עם הזמן התקבעה לפעולה החישובית. לא ייפלא, שהמחשב שמלווה אותנו בכל אשר נפנה – בראשית הדרך קראו לו "מוח אלקטרוני" ולא מחשב – אופיין, לפחות בתחילה, בכך שהוא יודע לחשב חישובים בכמות ובמהירות על-אנושית. שימושי עיבוד תמלילים, משחקים ואפליקציות באו רק מאוחר יותר.

הלשון התעשרה בביטויים רבים שכולם מאותו שורש, בתחומים שונים: אנחנו מחוייבים לתת דין וחשבון לבן/בת הזוג ולמס הכנסה; ואומרים על משהו שהוא מלאכת-מחשבת או מעשה-חושב; ואחרי שעשינו חשבון-נפש, נסגור חשבון ונתחשבן עם מי שזה מגיע לו, בלי לעשות חשבון או להתחשב בו.

מפתיע, אבל גם אחרים חושבים ויש להם מילים מגוונות להביע זאת. הלשונות שנגזרו מלטינית לקחו את pensare, לחשוב, ויצרו פעלים ושמות עצם שונים. Va, pensiero, sull'ali dorate הן המילים שפותחות את "שירת העבדים העבריים" באופרה נבּוּקוֹ של ורדי. ובתרגומו הנמלץ-יפה של אפרים דרור (טרוכה) זה נשמע כך: "אֶבְּרוֹתֶיךָ הָׁרֵם, שרְּעפֵנוּ, // טוּסָׁה נָׁא לִגְּבוּלָּׁה שֶל ארְּצֵנוּ". על השרעף כבר כתבנו בהזדמנות אחרת שהריהו כמו שָׁעֵף, מחשבה, ולכן הפוסח על שתי שֽׂעִפִים, מחשבותיו נודדות מכאן לשם. חומר למחשבה.

לא ייפלא שעולם המחשבים אימץ את השורש, ובגרסה האנגלית הוא עשה זאת כבר ב-1911, עשרות רבות של שנים לפני שבאו לעולם. לפי הסיפור, תומס ג'. ווטסון, האיש שהנהיג את ענק המיחשוב העולמי IBM בשנים 1914-1956 (אין זו טעות! ואם לא די בכך, בנו ווטסון ג'וניור ניהל את החברה אחריו עד שנת 1971) הגה את סיסמה THINK כאשר בישיבה משמימה של צוות המכירות אמר: "הצרה עם כל אחד מאיתנו שאיננו חושבים די הצורך. לא משלמים לנו כדי לעבוד ברגליים. משלמים לנו כדי שנעבוד עם הראש". וכדי למצק את המסר הוא כתב מילה אחת על כן-הציור: THINK. במשך שנים, החברה השתמשה בסיסמה בשלטי-שולחן, באולמות-ישיבות ואפילו במוצרים כמו המחשב הנייד ThinkPad. חברת "אפל" שרצתה להוכיח כי מספר 2 מתאמץ יותר, הגיבה בסיסמה: "Think different"