על סם

אנחנו על סמים, והכוונה היא שהשורות הבאות – אמיתיות, לא מוּסְנָפוֹת – יוקדשו למילה סם.

סם, אומר אליעזר בן-יהודה, תמים שכמותו, הוא "מין בושם, או צמח, שריחו נאה". וכך גם בארמית ובערבית שבה המילה שם פירושה נתן ריח. ואכן, המשמעות המקורית של המילה היתה זו, וכך היא מופיעה גם במקורות לפני שהיתה לעניין משטרתי. "הִנֵּה אֲנִי בוֹנֶה בּיִת לְשֵּם יְהוָה אֱלֹהָי לְהקְדִיש לוֹ לְהקְטִיר לְפָנָיו קְטֹרֶת סמִים" אומר שלמה המלך על הבית המפואר שיקים בירושלים. ואכן, קטורת וסמים היו מרכיב חשוב בעבודת המקדש, והמתפלל חוזר שלוש פעמים ביום על "פיטום הקטורת" הנפתח כך: "אתָה הוּא יְהוָה אֱלֹהֵּינוּ שֶהִקְטִירוּ אֲבוֹתֵּינוּ לְפָנֶיָך אֶת קְטֹרֶת הסמִים בִּזְמן שֶבֵּּית המִקְדָש קיָם כאֲשֶר צִוִּיתָ אוֹתָם על-יד משֶה נְבִיאָךְ ככָתוּב בְּתוֹרָתָךְ" ומונים בפירוט את אחד עשר הסממנים שהיו בה וביניהם הצֳרִי וְהצִפוֹרֶן וְהחֶלְּבְנָה וְהלְבוֹנָה, מוֹר וּקְצִיעָה וְקִנָמוֹן. ויש שנוהגים למנות אותם באצבעותיהם מפני הכתוב: "ואם חיסר אחת מכל סממניה חייב מיתה".

סמים ממלאים תפקיד נכבד ברפואה "בהם הרופא מרפא את המכה ובהם הרוקח מרקח את המרקחת", וגם התורה שניתנה לישראל נמשלה לסם-חיים: "אדם נותן סם לחברו, לזֶה יפה ולזה קשה. אבל הקב"ה אינו כן; נתן תורה לישראל סם חיים לכל גופו". להבדיל אלף אלפי הבדלות, סם-שינה וסם-אונס וסם-מוות, וגם הפועל סמם שעניינו הרעלה. בטקסטים מופיעה גם המילה סמְמָן וגם המילה סמָן, ושתיהן נרדפות למילה סם. יש גרסה לפיה סמָן הוא בכלל ריבוי של סם, וכך גם המילה סמְמָן שנוצרה מהכפלת האות כמו במילים צד- צדדים, טל-טללים.

וכדי לקשור את הסמים הריחניים לאלה שעולים במחשבתנו, נזכיר כי יש מי שמזהה את קְנֵּה-בֹשֶם המוזכר בספר שמות ביחד עם עוד בשמים/סמים שמשה נצטווה להשתמש בפולחן במשכן – עם הקנאביס המככב היום בתקשורת ויש לו חסידים רבים. האם קנאביס הוא גלגול של המילה קנה? יש הטוענים כך, אבל יש גם מי שקושר את זה ללשונות אחרות, ובכללן יוונית, שבה kannabis היא הצמח שנקרא באנגלית hemp ואצלנו פשוט קנּבוֹס, Cannabis sativa בשמו המדעי. מן הצמח הזה אי אפשר להפיק את הסם – אבל הוא נפוץ מאוד בשימוש תעשייתי, משמן-מאכל ועד מוצרי טקסטיל: מכאן, בד קנְבָס שמציירים או מדפיסים ולכן גם כינוי לציור-שמן – ועד canovaccio, סמרטוט-מטבח באיטלקית.

הלועזית מביאה אותנו ל-drug באנגלית ודומותיה בלשונות אחרות. גם כאן, ההיסטוריה של השימוש במילה מצביעה על הכיוון הרפואי, וכך תמצאו את ה-drugstore שהוא במקורו בית-מרקחת ואת FDA הרשות האמריקאית הכל-יכולה המפקחת כל מזון ותרופות. ומנין drug? כנראה מ-droge בהולנדית או בגרמנית שפירושה (סחורה) יבֵּשה, קרובה ל-dry, ובאופן מיוחד תבלינים שנמכרו כאבקה ותרופות שנעשו לרוב מצמחים מיובשים. את התהליך הלשוני הזה ניתן להשוות למילה spice, תבלין, שהתפתחה מתוך המילה הכללית יותר species שבלטינית מאוחרת פירושה סחורות, מוצרים, ובתצורה מוקדמת במשמעות של מין, סוג – ומכאן ספרו החלוצי של צ'רלס דארווין "מוצא המינים" ובשמו המלא: On The Origin of Species By Means of Natural Selection or the Preservation of Favoured Races in the Struggle For Life, שיצא לאור בשנת 1859.

באופן אירוני, היובש שיצר את המילה הלועזית לסמים, חזר אלינו אפילו דרך דלתות נעולות, כי הוא משמש בין היתר את האסירים כדי לתאר מחסור בסמים, תקופת-היובש בגלגול (שוב מילה טעונת אסוציאציות סמיות) מודרני.