לוקחים ללב ומפיקים לקח

קריאת "רגע" זה תיקח לכם כך-וכך דקות. קחו את הזמן, ובסיומו תוכלו שוב "לקחת אוויר" – כי השורש שעל הפרק הוא לקח וצירופי-הלשון הרבים שלו.

פעולת הלקיחה כל-כך בסיסית בחיינו וחוקרי המילים משווים את התפתחותה לזו של השורש קנה, שגם בו הקנייה, לקיחת הבעלות על משהו, כמו מִקְנֶה למשל, היתה עם הזמן לקנייה תמורת כסף. לא ייפלא, שצירופי הביטויים וגם המילים שהשורש לקח קיים בהם, הוא גדול כל-כך. ולא רק אצלנו: המילון המכובד Oxford English Dictionary הידוע בראשי התיבות OED מכנה את המילה take "אחת המילים היסודיות של השפה" ורק לצירוף take up יש 55 תצורות-מובן במהדורה המודפסת השנייה שלו. כך גם בעברית: לקח ללב, לקח את הזמן, לקח אותה לאשה ועוד ועוד. מה שהביא את הלשונאי יצחק אבינרי בשנת תשכ"ב לכתוב בכעס: "פועל זה משמש בהפרזה בקצת ביטויים, שהם יידישיזמוס גס: 'כמה זמן זה ייקח', כלומר כמה זמן זה יימשך; 'כל דבר הוא לוקח אל הלב'... ואם לא כל דובר עברית ירגיש בכיעור הביטויים שלעיל – הרי הרגש ירגיש את הכיעור שיש בלקיחת מילה וגם במשפט הבא... 'בן-גוריון דורש שהנואם ייקח את דבריו בחזרה'. כיום לא עוד ייקח נואם את דבריו בחזרה, אלא יחזור בו".

הפעולה שהפועל מייצג היא של לקיחה, נטילת משהו, אבל היא התפתחה למשל לתפיסה בשכל, השגה מתוך הסתכלות – וזהו הלֶקח שאנחנו מפיקים: "כִי לֶקח טוֹב נָתתִי לָכֶם תוֹרָתִי אל תעֲזֹבוּ" אומר ספר משלי. ואם אתם רוצים לקחת חלק בפעולה של קבוצת אנשים, מוטב שתיקחו את ליבם, תשפיעו עליהם, כדי שייקחו אתכם אחר כבוד עימהם. שתי לקיחות הן משמעותיות במיוחד: הראשונה עוסקת בקנייה ומכאן כמובן הביטויים מִקָח וממכר, לָקוֹח וגם מלקוח ואפילו לקְחָן שהוא הניב העממי לגנב שלוקח במשיכה מכל הבא ליד. לא פחות נפוץ הוא השימוש בשורש כדי לציין את קץ החיים: "וְעתָה יְהוָה קח נָא אֶת נפְשִי מִמֶנִי כִי טוֹב מוֹתִי מֵּחיָי" אומר יונה הנביא במר יאושו. "יְהוָה נָתן ויהוָה לָקָח יְהִי שֵּם יְהוָה מְבֹרְָך" מתמצת איוב דיון שקשור מילולית גם ל-udertaker האנגלי. הנה הגענו אל המובן הזה בתנועת-מלקחיִם מילולית, אבל את ההישג הטקטי הקטן הזה לא נחגוג בעוגת לֶקח שאין לה כל קשר לכאן. האיות הוא לעקאך או לעקעך, ויִקצר המצע מתאר את ההתלקחות (כמובן משורש זה: משהו שלוקח ותופֵּס אש) סביב הדיון בעניין עוגת-ספוג שאולי היא בכלל האניק-לעקעך, עוגת-דבש, או שיבוש של הגרמנית Lebkuchen. סמכו על מי שכבר יחגגו את זה במשתה, לעקעך-און-בראנפן, עוגה ויי"ש.

גם משמעות הכיבוש הוטמעה היטב בפועל לקח: מ"ויִקח יְהוֹשֻע אֶת כָל הָאָרֶץ הזאֹת... אֶת הכֹל לָקְחוּ במִלְחָמָה" בימי יהושע בן-נון – ועד First we take Manhattan, then we take Berlin של הזמר לאונרד כהן.

take it or leave it, על מקורה של המילה take אין דברים רבים לספר, אבל take it easy, כי כמו תמיד עוזרת לנו הלטינית לגלות הסתעפויות מעניינות, ואין כאן כל mistake. בלטינית, לקחת היא prendere – ומילים דומות בצרפתית, איטלקית ועוד – והנה, גם כאן הלקיחה, התפיסה, מקבלת כמו בעברית את משמעות ההבנה: comprendre בצרפתית להבין, לתפוס, וממנה גם comprehension באנגלית. גם צורת העבר של הפועל יצרה מילים שעניינן לקיחה/תפיסה: רֶפְרִיזָה היא צורה מוזיקלית של חזרה, והיא גם נסיון לתקן, לקחת לאחור; reprisal היא פעולת-גמול; ומה יותר מבית-הסוהר שמבטא לקיחה, החזקה בכוח – וגם המילה prison שאבה מכאן את מקורה.

It takes two to tango וכחלק מהפקת לקחים על יחסי תן-וקח בינינו, נסיים כאן.