מתי נוסקים עלי סלק לשמים?

סָלְקָא דעתכם – בארמית: כלום עולה על דעתכם – שיש קשר בין נסיקת המטוס לגבהים, סילוק ההלוואה לבנק ומטמון של כלי-נשק? אין זאת שנסתלקה דעתכם אם סבורים הייתם שנסתלק מכאן בלי לדון בשורש סלק וגם בעלֵּי-סֶלֶק, ובלי שנסיק מסקנות.

כפשוטו, השורש סלק פירושו להזיז הצידה, להרחיק. אפשר לסלק אדם מכהונתו, וגם לסלק יורש מן הירושה, ולהבדיל לסלק את האשפה מפתח הבית או לסלק פצצות. הנשמה מסתלקת מתישהו מן הגוף, וגם השכינה עלולה להסתלק: "והאומר דבר שלא שמע מפי רבו גורם לשכינה שתסתלק מישראל" נאמר במסכת ברכות.

קבוצת-משמעויות של השורש התקבצה לה בהקשר זה דווקא בתחום הכספים: כאן נמצא את סילוק החוב וההלוואה וגם את לוח-הסילוקין שלפיו פורעים אותה. וכך יש פוליסת-ביטוח מסולקת שהמבוטח הפסיק לשלם בעבורה את הפרמיה אך לא פדה את ערכיה. ועדיין מתחום זה, הסליקה של חיובים שמבצעות חברות של כרטיסי-אשראי, ונאבקות אלה באלה מי יהיה הסולֵּק ויסלק את מתחריו מהזירה. כך גם המסלקה שמשמשת את הבנקים להסדרת את זרמי-התשלומים ביניהם ובין מוסדות שונים, ואם תציצו בדף חשבון עו"ש שלכם תראו את ראשי התיבות מס"ב, מרכז סליקה בנקאי. האם הבנקים שומרים כסף בסליק סודי? ממש לא, אבל הכינוי הזה ניתן בזמן המחתרות למקום שאליו מסלקים במהירות כלי-נשק אסורים כדי שלא ייפלו בידי המשטרה, ועושה הפעולה נקרא מסליק.

אבל פתחנו בכך שהביטוי סלקא דעתך מציג את האמירה על מה שעלה בדעתך, ולא מה שנסתלק ממנה. אז היא עלתה או הסתלקה? הנה ההסבר לדרך המיוחדת שעבר פועל אחד מארמית לעברית, תוך שמירת מובנו המקורי: בארמית, שממנה השורש סלק שפירושו עלה, הלמ"ד הִדמְתָה או נשמטה, ובמקומּה בא דגש חזק בסמ"ך. כך גם נכנס הפועל הזה לעברית: "אִם אֶסק שָמיִם שָם אָתָה וְאצִיעָה שְאוֹל הִנֶךָ" נאמר בספר תהלים ומכאן הסיקו שאֶסק פירושו אעלה לגובה, אנסוק. בגלל הדגש בסמ"ך הוא נתפס כאילו שורשו הוא נסק – ומכאן היתה הדרך פתוחה למילים שהשורש הזה בבסיסן. ולמרות שהשורש החדש נסק, עלה, שנוצר בדרך שתיארנו, לא קיים במקרא הוא הושאל ונפוץ בעברית חדשה. מכאן כמובן המסוֹק שעולה ונוסק לגבהים; ומכאן גם מי שמחמם, מסיק, כי הוא גורם לאש לעלות; ומכאן גם מי שמסיק מסקנות, מעלה על הדעת, ובאופן ציורי גורם למחשבותיו לעלות ולנסוק. אבל מסיק זיתים אינו שייך לכאן כלל ועיקר, מפני ששם השורש הוא מסק, ומי שעוסק בכך מוסק זיתים ולא נוסק אותם! ובכלל שכחנו את הסֶלֶק שגם הוא אינו שייך, מה שלא הפריע לצרפו כאות וסימן לברכה "שיסתלקו אויבינו". הירק הנקרא סילקא, שהוא מן ה"סימנים" לברכות בסעודת ראש השנה – כגון רימון, ראש-דג ואחרים - הוא שם אחד לכמה וכמה: סלק, עלי סלק, עלי מנגולד ועלי תרד.

"סליק פִרְקָא". כך מסתיים כל פרק במשנה, וכך נסיים גם אנחנו את הדברים, ונסתלק.