הסירו את המסיכות, הכל מסחרה

אין מתאימים יותר מן הימים שאחרי חג פורים ואלה שלפני הבחירות, כדי להסיר את המסיכות ואפילו לקרוע את המסיכה מעל פניה של המילה - מסֵּיכה.

קודם כל, מסיכה (או מסֵּכָה בכתיב חסר) היא מילה אחת לשני דברים שונים: המסיכה הראשונה היא יציקה, תבנית פסל יצוקה מתכת שנעשתה בנְסִיכָה, יציקה של מתכת. מקורה בשורש נסך שעניינו יציקה של נוזלים כגון יין, שמן ומים למטרה דתית על מזבח, ומכאן גם המושג ייֵּן נֶסֶךְ. וכן, הנָסיך שבהכתרתו נוסכים עליו שמן-משחה, בדומה למשיח שנמשח בשמן. זוהי המסיכה (ולא זו שעוטים על הפָנים!) שמוזכרת בכל האיסורים: "אֱלֹהֵּי מסֵּכָה לאֹ תעֲשֶה לְָך" מצווה אלוהים אחרי האירוע שבו "ויִתְפָרְקוּ כָל הָעָם אֶת נִזְמֵּי הזָהָב אֲשֶר בְּאָזְנֵּיהֶם ויָבִיאוּ אֶל אהֲרֹן. ויִקח מִיָדָם ויָצר אֹתוֹ בּחֶרֶט ויעֲשֵּהוּ עֵּגֶל מסֵּכָה". הציווי ברור: "אָרוּר הָאִיש אֲשֶר יעֲשֶה פֶסֶל וּמסֵּכָה תוֹעֲבת יְהוָה מעֲשֵּה יְדֵּי חָרָש".

בתנ"ך ישנה גם מסיכה שנייה, מאותו שורש אבל במשמעות אחרת לגמרי. כאן נסך קרוב לשורש סכך שעניינו כיסוי, כמו במילה סוּכָה, וגם מָסָך של תיאטרון – והמשמעות היא כיסוי באריגה וקליעה, ובהשאלה רקימה של מחשבות: "הוֹי בָּנִים סוֹרְרִים נְאֻם יְהוָה לעֲשוֹת עֵּצָה וְלאֹ מִנִי וְלִנְסֹךְ מסֵּכָה וְלאֹ רוּחִי" נאמר בספר ישעיהו. גם המסֶכֶת, במקור חוטי-השְתִי המתוחים על המנוֹר בנוּל האריגה, הִשאילה את שמה לחיבור עיוני הבנוי ממערכת של דיונים, כמו מסכת ברכות או מסכת שבת במשנה. מעניין מאוד שקשר כזה קיים גם בין texere, לארוג בלטינית, ובין המילה text וגם טֶקְסְטוּרָה וגם tissue, אריג.

מסיכות ונשפי-מסיכות אינם נזכרים במקורות. אבל לימים, על יסוד הדמיון הפונטי למילה הלועזית mask ודומותיה בלשונות שונות, נטבעה המילה מסיכה לזו שאנחנו מכירים מפורים, ולהבדיל מסיכת-גאז. "והתחילו להשתמש בשם זה בזמן החדש במשמעות סֵּתֶר פנים", אומר מילון בן-יהודה.

מקורה של mask לוּט במסיכות רבות. לפי דיעה אחת, המקור הוא masca, מכשפה בלטינית של ימי הביניים. העניינים שסביב הכישוף מקבלים תפניות והתפתחויות רבות, למשל mascot באנגלית, קָמֵּע. כיוון שמקורה של המילה הלטינית לא ברור, קושרים אותו למילה מסְחָרָה בערבית, שפירושה לעג, הגחכה, עניין לא רציני. יש מי שהולך בכיוון ההפוך ואומר כי הערבים שאלו אותה מן האיטלקית, והיא שיבוש של "מסקרדה", נשף מסיכות. בסלנג העברי, אומר הבלשן רוביק רוזנטל, נדבקה בה האסוציאציה התכנית-פונטית מהביטויים "סחר מכר" או "סחר סוסים", ומכל אלה התגבש השימוש הרווח: עסקי ציבור לא כשרים. ואולי השורש הוא בכלל מן הצרפתית העתיקה mascurer שפירושה להשחיר – ומכאן ה-mascara שמאפרים בה את הפנים, ובעצם יוצרים מסיכה. כדי שהכיסוי יהיה מלא, נזכיר בהקשר זה גם את masking tape – שכבר זכה לקיצור ה"עברי" החינני מסקנטייפ, וחיפוש ב"גוגל" מעלה שהאיות "מסקנטייפ" או "מסקינטייפ" נפוץ כמעט פי שלושה מתעתיק מדויק של האנגלית "מסקינג טייפ". לענייננו הוא קשור, כי הומצא כדי לסייע לצּבָעֵּי מכוניות להסתיר ולכסות שטחים שאינם רוצים שייצבעו.

המסיכה שלנו מסתירה את הפנים והאישיות – וגם קשורה בהם מילולית. המילה הלטינית persona שממנה person באנגלית ודומותיה, אומרים חכמי-המילים, היא מן הפועל personare שפירושו "להישמע דרך" (חשבו על sound מהמקור של sonare, העובֵּר דרך, per). במסיכה המשמשת בתיאטרון, הקול הוא קול השחקן – אבל הפָנים, פְני אחֵּר. במקור, ויש לכך גם סימוכין מילוליים, persona היתה פשוט מסיכה. וזו נראית נקודה מתאימה להוריד את המסך על המסיכה.