הלוואה עם טעם-לוואי

אתם מוזמנים להתלוות, כמשתתפים או כמלווים, למסע בעקבות השורש לוה (מכאן, נכתוב לווה), שיביא אותנו מאוהל-מועד במדבר סיני ועד הבנקים למשכנתאות, והכל, כך נקווה, בלי להשאיר טעמי-לוואי. אם יתמזל מזלנו נפגוש בדרך גם לוויתן והלוואי וכך יהיה.

פותחים בלֵּוי, אחד מבני יעקב שעליו נאמר כי אמו לֵּאה, שיעקב בעלה שנא, אמרה: "עתָה הפעם יִלָוֶה אִישִי אֵּלי כִי יָלדְתִי לוֹ שְלֹשָה בָנִים על כֵּן קָרָא שְמוֹ לֵּוִי". על בני שבט לוי, שגם משה ואהרון נמנו עימם, צוּוה אהרון "וְגם אֶת אחֶיָך מטֵּה לֵּוִי שֵּבֶט אָבִיָך הקְרֵּב אִתָךְ וְיִלָוּו עָלֶיָך וִישָרְתוָּך… וְנִלְוּו עָלֶיָך וְשָמְרוּ אֶת מִשְמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵּד לְכֹל עֲבֹדת הָאֹהֶל". לשורש במשמעות זו נילווים כמה וכמה מובנים, מבני-הלווייה של המלך וגם נערות-הליווי – ועד לטקס שבו מלווים את הנפטר בדרכו האחרונה, הלווייה או לווייה, שהן מילים חדשות יחסית בעברית כי במקורות דיברו על "הוצאת המת". ובטקס ההשכבה אומרים על הנפטר: "וְיִלָוֶה אֵּלָיו השָלוֹם, וְעל מִשְכָבוֹ יִהְיֶה שָלוֹם".

בתחביר הלשון העברית תמצאו לוואי שמשלים שמות עצם – כגון כלב ציד, שלושת הדובים וכדומה – ובשפת היומיום צירופים כמו תוצר-לוואי, דברי-לוואי ועוד. וּלוואי והיה זה כך, אבל המילה הלוואי היא רק הרחבה של תואר-הפועל לוואי באותו מובן של הביטוי הלוואי – ובלי קשר ללוואי שעליו דיברנו.

פרט לשורש המשותף, אין קשר גם למיגוון המילים שעניינן נטילת כסף ממישהו, בדרך כלל תמורת ריבית, הלוואה שימיה כימי התרבות האנושית. גם מקורותינו עסקו בנושא לא מעט: מאיסור ריבית, נֶשֶךְ בלשון המקראית, ועד הלכות מפורטות מאוד בענייני לווה ומלווה ב"משנה תורה" של הרמב"ם. אגב כך – שהרי החיים חזקים יותר מכל האיסורים, והלוואות הן דבר שבשגרה – המלווים בריבית מצטיירים ומוצגים תמיד רע: הם פסולים לעדות לצד המשחֵּק בקוביה ומפריחי יונים וסוחרי שביעית ועבדים. מין אחד, כופר, אמר לרבי יהודה, שהיו פניו טובים: "פניך דומין אי [או] כמלוי רבית אי [או]כמגדלי חזירין". פירוש שטיינזלץ: שהם אנשים שמרוויחים הרבה ויגעים מעט, ולכן פניהם שמנות וטובות. באנגלית הם פשוט loan sharks.

מעניין, שרק בעברית מצאנו (מה שלא אומר שזה לא קיים בלשונות שנסתרות מעינינו) הבחנה מפורשת בין שאִילה של חפץ שמוחזר לבעליו בתום תקופת ההשאלה, כגון ספר בספריה ציבורית – ובין הלוואה שבה מוחזר לו כסף שאינו בהכרח זה שנתן.

עוד שתי מילים שנילוות לענייננו, האחת חדשה – לוְויין, שהיא תרגום של השם הרוסי "ספוטניק", קיצור של "בן-לווייה נוסע של כדור הארץ". והמילה השנייה היא לוויתן שמופיעה כבר במקרא ויש לה כמה וכמה פירושים, כנראה ממשמעות נדירה של השורש שפירושה נפתל, מפותל. האנגלי תומס הוּבְס בחר לקרוא Leviathan לספר שפרסם ב-1651, ובו הסביר את התחזקותו של השלטון המרכזי.

הלוואה בריבית, כמובן, איננה פטנט שלנו והיא קיימת בכל העמים, רק שהם לא ניסו להלביש עליה כל כך הרבה מגבלות וכינויי גנאי. לשונות אחדות משתמשות ב-praestitum הלטינית – prestito באיטלקית, prêt בצרפתית – כדי לתאר את ההלוואה וגם השאִילה. praesto בלטינית היא כאן, מוכן, וממנה בצרפתית prêt à porter מתחום ההלבשה ו- prêt à manger למזון מוכן, מהיר. ואם אתה מוכן, מוטב שתזדרז, ומכאן הוראת presto מתחום המוזיקה, לנגן במהירות.