הכתב"מ שנמלט למלטה

אם עד עכשיו הצלחנו איכשהו להימלט מזה, הפעם הוא כאן ולא נימלט מלדון בו: השורש מלט. השימוש העיקרי בו הוא כמובן מנוסה ובריחה, אבל יש בו גם צד חיובי של לידה והתחדשות.

לעניין הראשון, כמה וכמה ביטויים בלשון העברית העושים שימוש באותו מוטיב: "וּבְשֵּם יְהוָה אֶקְרָא אָנָה יְהוָה מלְטָה נפְשִי" בפי משורר תהלים; "מֵּחֶרֶב הִצלְתָנוּ, מִדֶבֶר מִלטְתָנוּ, וּמֵּחֳלָיִם רָעִים וְרּבִים דִלִיתָנוּ" בסידור התפילה; וגם באירועי-בריחה שהמקרא שזור בהם, כגון: "ויאֹמֶר דָוִד אֶל לִּבוֹ עתָה אֶסָפֶה יוֹם אֶחָד בְּיד שָאוּל אֵּין לִי טוֹב כִי הִמָלֵּט אִמָלֵּט אֶל אֶרֶץ פְלִשְתִים וְנוֹאש מִמֶנִי שָאוּל לְבקְשֵּנִי עוֹד בְּכָל גְבוּל יִשְרָאֵּל וְנִמְלטְתִי מִיָדוֹ". בין נמלט לנמלט, נוספו ללשון העברית גם פתח-מילוט לשעת סכנה; וגם סעיף-מילוט בהסכם המאפשר למי מן הצדדים להימלט ממנו בעור-שיניו.

באנגלית, הימלטות ובריחה הם escape - ומכאן האסקפיזם, הסחת- דעת נפשית שמטרתה "לברוח" מן המציאות והמצבים המלחיצים והלא-נעימים שהיא מזמנת. המקור לאסקפיזם הוא במילה הלטינית excappare אשר מילולית פירושה להימלט ממישהו כש(רק) מעילך לעורך. מאחוריה עומדת המילה cappa שהיתה ל-cape, שכמיה באנגלית, שירדה מן הראש לאיזור הכתפיים והיא חסרת שרוולים. פריט לבוש קרוב שהתגלגל ממילה זו הוא cap ומכאן גם ה-capuche, ברדס, מעיל בעל כיסוי-ראש מחודד. ואם תרימו כוס קפה לכבוד גילוי לשוני זה, ראוי שיהיה ספל קפוצ'ינו – בצבע חום ועליו חלב לבן מוקצף - זכר לנזירים הקפוצ'ינים שלבשו קפושון בשילוב-צבעים זה. "שאפו" אתם בוודאי אומרים על הדברים, כי גם chapeau, כובע בצרפתית מגיע מאותו מקור לשוני, גם cappello, כובע באיטלקית – וגם קאפעלוש ביידיש.

אנחנו נמלטים לנו מן ההימלטויות – ועוברים להמלטות ברפת, כי הרי גם הוולד נמלט מרחם אינו, ולכן לפי המילון הוּמלט הוא גם מי שברח וניצל וגם מי שפָרָתו-הורתו המליטה. בלשון החדשה, המלטה נותרה רק במובן ההולדה. מלְטָנִית היא לפי המילון אשה או נקבה של בעל-חיים שיולדת הרבה, ולדנית. בלועזית היא נקראת multipara (אין קשר לפרה!) יש גם מי שרואה קשר בין השורשים מלט ופלט, והצורה הפליט פירושה גם חילץ והציל וגם מי שנולד. שני אלה מתאחדים בדברי הנביא יואל: "וְהָיָה כֹל אֲשֶר יִקְרָא בְּשֵּם יְהוָה יִמָלֵּט כִי בְּהר צִיוֹן וּבִירוּשָלםִ תִהְיֶה פְלֵּיטָה". גם בשפות אחרות קיים אותו היגיון, והמשפט "ברחה לי מחשבה" משתמש באותה מילה כמו במשפט "נפלט לי כדור".

מה הקשר? אין קשר, אבל בתנ"ך מופיעה פעם אחת המילה מֶלֶט במובן העכשווי של חומר בנייה, מְלאט בערבית, "הטיט יושם בין נדבכי הבניין ויוטח בו הכותל" בלשונו הציורית של מילון בן-יהודה. וכמובן, גם אין קשר, אבל לא התאפקנו מלהזכיר, את המל"ט (מטוס ללא טייס) שהחל את דרכו כמזל"ט (מטוס זעיר ללא טייס) – והיום הוא בכלל כטב"מ (כלי טיס בלתי מאוייש). עד איפה הוא יכול להגיע, בוודאי רחוק יותר מן האי מלטה, וכאן דווקא יש קשר: יש דיעה, כי שמו של האי הגיע מן המילה maleth בשפה הפניקית שפירושה מקלט, נמל בטוח. ואפילו כאן הצלחנו להיזכר בקצין הטורקי שלא היו בידיו כתבמ"ים משוכללים, ונאמר עליו (כנראה לא בצדק) שהכריז פשוט מלטה יוק, מלטה איננה.

אלא שעקב יציאת הסבים.תות לחופש הגדול, ה"רגע" יחזור לכאן לפני ראש השנה ה'תשפ"ג.