רגע של טריוויה מסע שבועי בעקבות מילים, שורשים וגלגולים אודות
גיליון 625 · 15.11.2022 · יאיר פלדמן

איפה אתם בליל הסדר? כנראה בזוּם

עושים צחוק מהעבודה

צחוק בצד, הגיע הזמן לשים את הצחוק באמצע, או לפחות לדעת מאין הגיעה המילה ולאן התגלגלה. בסוף, עוד תעלו חיוך.

איור מתוך גיליון 625

הנה כך מגדיר אותו מילון בן-יהודה: "פעולה טבעית של קולות פחות או יותר חזקים נדחפים ע"י זעזועי מיתרי הקול זה אחרי זה מגרון האדם מפני שמחה או תמיהה של רצון או של לעג בצירוף כוויצה מיוחדת של הפנים". לשורש צחק יש מקבילות בצליל ובמשמעות בלשונות האיזור – מכאן, למשל, דחְכָה בערבית (זהו התעתיק הנכון, ואל נא תריצו דחקות!) – והוא קרוב גם לשורשים גחך וחוך, שממנו הפועל לחייך והמילה חיוך. "מקור השורש הוא בחיקוי קול הצחוק" אומר המילון, שלא היה מספיק עדכני כדי להביא את הקיצור הסלולארי חחח, שלא לדבר על smiley, או את חי-חי-חי הוותיק מהם. מאותו שורש גם חוכא ואטלולא, ובעברית צחוק ולעג.

הצחוק יפה לבריאות והוא היה בן-בית במשפחת אברהם ושרה. "ויִפֹל אבְרָהָם על פָנָיו ויִצְחָק ויאֹמֶר בְּלִּבוֹ הלְבֶן מֵּאָה שָנָה יִּוָלֵּד", כך מגיב אברהם על הבשורה שבגיל הרביעי עתיד להיוולד לו בן. גם שרה אשתו נשמעה מעט מבודחת: "וְאבְרָהָם בֶּן מְאת שָנָה בְּהִוָּלֶד לוֹ אֵּת יִצְחָק בְּנוֹ. ותאֹמֶר שָרָה צְחֹק עָשָה לִי אֱלֹהִים כָל השֹמֵּע יִצְחק לִי". ההמשך ידוע, אבל צוחק מי שצוחק אחרון. על עֵּשָיו, שכל חטאו היה שיצא לעבודה כשאחרים ישבו בבית ורקמו מזימות נגדו, נאמר במידרש: "באותה שעה התחיל עשיו צווח ואומר בּאֹ וּראה מה עשה לי התם הזה שכתוב 'ויעקב איש תם יושב אהלים'. לא די שצחק לי על שמכרתי לו את בכורתי והנה עתה לקח ברכתי". יצחק אביו נקשר גם בצחוק מסוג אחר לגמרי: "וישְקֵּף אֲבִימֶלְֶך מֶלְֶך פְלִשְתִים בְּעד החלוֹן וירְא וְהִנֵּה יִצְחָק מְצחֵּק אֵּת רִבְקָה אִשְתוֹ". פרשנות: מכאן שאבימלך הסיק שהיחסים שהוא רואה מעידים על כך שהם לא אח ואחות, אלא בעל ואישה.

איור מתוך גיליון 625
איור מתוך גיליון 625

הצחוק ייחודי לבני-אדם מכל הברואים, והחיוך קודם למילה המדוברת בפי ילדים. גם מבחינה לשונית הם כרוכים זה בזה – ולא רק בעברית. בצרפתית, למשל, sourire פירושו לחייך, ו-rire לצחוק. והכל מגיע מן הלטינית, שם subridere פירושה לחייך, ולִצחוק זה כמובן ridere. נשמע לכם מוכר? תפגשו אותם הרבה באריה של הליצן העצוב באופרה של רוּגֶ'רוֹ לאונְקוואלו, "הליצנים". הנה טעימה של שורות מן המקור ובצידה התרגום לעברית:

אתה ליצן! !Tu sei pagliaccio

אנשים משלמים והם רוצים לצחוק כאן La gente paga e rider vuole qua

צחק, ליצן, וכולם ימחאו כף àRidi, pagliaccio e ognun applaudir

הפוך לבדיחות עווית ובכי Tramuta in lazzi lo spasmo ed il pianto

צחק, ליצן, על אהבתך השבורה Ridi, pagliaccio, sul tuo amore infranto

וצחק על הכאב שמרעיל את ליבך! !E ridi del duol che t'avvelena il cor