אין שׂכל, אין דאגות

"חורים בהשכלה סותמים בנייר עיתון" נהגו לומר פעם, תוך ייחוס האמרה לאישים שונים, וה"רגע" הזה, גם אם לא יסתום לכם את כל החורים בהשכלה, אפשר שישפר את מנת-המישכל שלכם – כי על הפרק השורש שכל (שין שמאלית). רק אל נא תסמכו על הזמן שיעשה מה שלא עשה השכל!

שָכל, לפי מילון אבן-שושן, פירושו מי שנהג בשֵּכֶל ובתבונה והצליח במעשיו. הנה כך אומר הקב"ה ליהושע בן-נון ב"נאום ההכתרה" שלו אחרי מות משה, בפרק הפותח את ספר יהושע: "לאֹ יָמוּש סֵּפֶר התוֹרָה הזֶה מִפִיָך וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָליְלָה לְמען תִשְמֹר לעֲשוֹת כְכָל הכָתוּב בּוֹ כִי אָז תצְלִיח אֶת דְרָכֶָך וְאָז תשְכִיל". הכל נגזר מן השורש שכל שאותו תמצאו באותה משמעות ואף בהיפוכה, גם בתצורה סכל: החשיבה היא שִכְלָא בארמית, אבל גם סִכְלָא; ובעברית ישנו המשכיל – וגם הסָכָל, הטיפש, וגם הכסיל, וישנם רבים המדברים בשבחי הסִכְלוּת. שכלות היא גם עיון ולימוד – וגם (במקרא) סכלות ואיוולת. ומי מבין בזה יותר מקהלת החכם באדם: "וָאֶתְנָה לִּבִי לָדעת חָכְמָה וְדעת הוֹלֵֹּלת וְשִכְלוּת".

ראוי לציין, כי התופעה של חילופי שין בסמך שכיחה מאוד, ותמצאו אותה במילים לא-מעטות ובהן תפיסה/תפישה, לפרוס/לפרוש וגם סכִין/שכִין. הסבר מעניין לכך הוא שמילים שכיחות ומקובלות מאוד כמו עָשָה, למשל, לא זכו ל"נדידה" לעבר הסמך – אבל מילים שכיחות פחות השתמרו בשתי התצורות (ותודה לשלומית ע. על ההסבר!) אבן-שושן אומר כי ייתכן שגם המשמעות של הצלבה – שִכוּל ידיים, או שִכוּל אותיות כאשר כותבים בחיפזון ומחליפים את סדר האותיות במילה – היא הרחבת המשמע של שכל. חוקר המילים קליין מוסיף לכך שהמילה שִיכל בערבית היא הרצועה שבה קושרים (תוך שִכוּל?) את רגליהם של בעלי-החיים.

השכל אינו רק מה שמצוי במוח אלא ממש כוח רוחני, והפילוסוף בן ימי הביניים אברהם אבן-עזרא מכנה אותו "המלאך בין אדם ובין אלוהיו". ובאמת, ראוי שנתייחס לדברים בשוֹם שכל (ביטוי מספר נחמיה, שפירושו משהו מפורש, מתקבל על הדעת), נפיק מוסר-השכל מן הדברים, ולא נסתפק בציטוט האמרה מספר עמוס שכל אחד משמיע אותה לפי צרכיו ומה שהוא מנסה לקדם "לָכֵּן המשְכִיל בָּעֵּת ההִיא יִדֹם כִי עֵּת רָעָה הִיא".

ברור מן הדברים הקשור הישיר שיש בין השכל ובין המחשבה, ואחד מפירושי הפועל שָכל הוא גם התבונן – והרי לכם הקשר בין התבּוננות, תבוּנה ובִינה, וגם בִּיּון שמייד ניגע בו. הדיון הזה הוא רציונלי מאוד, ובעברית הרציונליסט הוא שְכלְתָן והשיטה היא שְכלְתָנוּת. ברור מאליו מדוע נקשר השֵּכֶל לאינטליגנציה ונוצרה מנת-המישכל. intelligence – ומאותו שורש כמובן גם אינטליגנטי ואינטלקטואלי – הוא מן הלטינית intellegere, כאשר legere פירושה לחבר, לאסוף. בהזדמנות אחרת כבר צויין כאן כי ממנה גם הפעלים הנוגעים לקריאה (כמו lire בצרפתית) מפני שהקריאה היא איסוף ובחירה של מילים. כך גם פעלים הנוגעים לדיבור (ומכאן למשל lecture, הרצאה) וגם אלה שנוגעים לבחירה (כגון elections והאֶלֶקטורים בארצות הברית).

המודיעין (שוב, מוטיב הידיעה השכלית), ובעברית מודרנית הבִּיּון הוא האינטליג'נס המפורסם של הצבאות הזרים. הוא מובדל, גם בצורת הכתיבה, מן המעמד של המשכילים (האינטליגנטים?) בכך שכותבים אותו בצורה שונה מעט, intelligentsia, שמאמצת את הצורה הפולנית של המילה שכן הוגה-דעות פולני הוא שהעלה אותה לראשונה.

מה נאמר לסיכום הדברים? את הפסוק מתהילים: "מִכָל מְלמְדי הִשְכלְתִי". ועל זה הוסיף התלמוד את המשפט היפה כל-כך: "הרבה למדתי מרבותי, ומחבֵּרי – יותר מרבותי, ומתלמידי – יותר מכולן".