זה הגדול, גדול יהיה

הפעם הנושא ממש גדול – כי הוא עוסק בשורש גדל. המשמעות הפשוטה היא כמובן גודל פיזי, אבל מעניין שרוב המשמעויות מקשרות גודל לתכונה חיובית. great באנגלית אינה רק מילה לציון מימדים פיזיים, אלא תואר למשהו טוב. גם בעברית נאמר: איך היה? היה גדול!

גדול קשור תמיד לחזק, עשיר, נישא מאחרים. "אחר הדְבָרִים הָאֵּלֶה גִדל המֶלְֶך אֲחשְוֵּרוֹש אֶת הָמָן בֶּן המְדָתָא הָאֲגָגִי ויְנשְאֵּהוּ ויָשֶם אֶת כִסְאוֹ מֵּעל כָל השָרִים אֲשֶר אִתוֹ" מספרת לנו מגילת אסתר. על מי שמיטיב עִם האחר נאמר שהוא מגְדיל עימו, ועל מי שעשה מעשים ראויים לציון נאמר שהגדיל לעשות ואף שעשה גדולות ונצורות וגילה גדְלוּת-רוח. אבל על הרברבן אומרים שהגדיל פיו. "גדְלוּ ליהֹוָה אִתִי וּנְרוֹמְמָה שְמוֹ יחְדָו" אומר בעל תהלים, והפסוק הזה נאמר כשמוציאים את ספר התורה מארון הקודש. דרשו את הפסוק הזה כמקור ל"זימון" שבראשית ברכת המזון. "רבותי נְבָרֵּך" אומר המְזמֵּן לחבריו כאשר לסעודה יושבים לפחות שלושה אנשים. אומר רש"י: "גדלו לה´ אתי - הרי שלושה, וכן אקרא, הבו גודל - היחיד אומר לשניים". וכמובן, בתפילה המפורסמת מכולן, ה"קדיש": "יִתְגדל וְיִתְקדש שְמֵּּה רּבָא", יתגדל ויתקדש שמו הגדול.

הכלכלנים מדברים על יתרון לגודל, וגם המקורות שלנו מדברים על גְדוּלָה לציון עושר וכבוד ומעמד נכבד בחברה. וכשזה כבר מוגזם מדברים על גדְלָנִי שהוא גאוותן וארוגנטי, וגדְלָן שהוא בעל-גאווה, מי שמתיימר ומשים עצמו גדול מכפי שהוא באמת. ואפילו שֵּם של מחלה נגזר מן המילה, גִדָלוֹן, ולפי המילונאי כנעני הריהי גדילת האברים, בייחוד הגפיים; שלא לדבר על שגעון-גדלות.

ישנו גם הגָדִיל, וברבים גְדִילִים – אמנם מאותו שורש אבל במשמעות שונה לגמרי – שהוא ציץ, קוּוצָה של פתילי חוטים בשולי הבגד או המפה, "פרֶנְזִים" בכינוי המוּכָר יותר. המקור הוא הפועל שפירושו לפתֵּל את החבל, ומכאן להגדילו ולחזקו. ולכן, גדָל הוא מומחה לקליעת פיאה נוכרית וסידור שערות הראש בצורות שונות, קולע "ראסטות", כאלה שרק בזכוכית מגדלת תראו שהן קלועות משערות רבות. ומכאן גם שם הצמח גְדִילָן מצוי הקרוי כך על שום הקוצים הנראים כגְדילים.

ממש טבעי שנעבור מכאן לקלינט איסטווד ולמהטְמה גאנדי. מה לא ברור? שניהם קשורים ישירות לשורש שממנו נגזרו רבות מן המילים הלועזיות שעניינן גדול. איקון-הקולנוע חופֵּן בידו את האקדח מגְנוּם 0.44 אינץ', ושמו נגזר מ-magnus הלטינית, גדול. הרבה רך ופציפיסטי מאיסטווד היה המנהיג ההודי מהטמה גנדי, אשר שמו מהטמה פירושו הנשמה הגדולה. ההשפעות הדדיות רבות בין שפת סנסקריט ההודית לשפות האירופיות, ובכולן השורש meg יצר מילים נגזרות שעניינן הגודל. מכאן magnate שהוא אדם גדול, אציל, ובדרך כלל כמובן גם עשיר. מכאן (שוב בהודו הרחוקה) מהרגָ'ה, שהוא מלך גדול. ואם איננו די גדול נוכל להביט בו ב-magnifier, זכוכית מגדלת. וכשיגיע למידה המרבית, נאמר עליו שהגיע למקסימום, מאותו שורש כמובן. אם יהיה מוצלח מאוד אולי ייבחר להיות ראש העיר, mayor, שהוא מאותה מילה בלטינית שפירושה גדול יותר (כמו bigger מ-big) ואחותה הבכירה mega שממנה מֶגוואט, מֶגטון וגם מֶגלוֹמן. ובנשף ההכתרה שלו ינגנו כנראה את הסימפוניה בדו מג'ור, כמובן מאותו שורש, והיא מנוגדת למי מינור, מוקטן.

הרשימה עוד ארוכה וגדולה. היא עוברת דרך קרל הגדול, השליט האירופי בן המאות 8-9, המוכר בלטינית כ-Carolus Magnus, והצרפתים מעדיפים לקרוא לו Charlemagne. בתוך שמו מזהים את השורש הנמצא גם ב- Magna Carta Libertatum, כתב הזכויות הגדול של החרויות, שהוציא מלך אנגליה לאציליו ב-1215, ונחשב לאחת מאבני-היסוד של הדמוקרטיה בצורתה הימי-ביניימית. ועכשיו, שעברתם בסבלנות רבה את השיעור ההיסטורי, תוכלו לזכות בתואר בהצטיינות גדולה, magna cum laude. מאסטרו (כמובן מן השורש הזה), בבקשה.