רגע של טריוויה מסע שבועי בעקבות מילים, שורשים וגלגולים אודות
גיליון 601 · 15.11.2022 · יאיר פלדמן

מזרח תיכון חדש גרסה 2.0

פלורידה-בצרה-רעננה-בבל

לרגע חששתי שבגלל בצורת-רעיונות ייבצר ממני לכתוב את ה"רגע", ולכן כתרופה לנבצרות הזמנית יעלה הפעם לדיון השורש בצר. בציר מוצלח!

איור מתוך גיליון 601

שורש אחד – ומובנים לו כמה, והראשון הוא חוזק וביטחון שנגזרים מן הביצורים והמבצרים, מילים שהוצמדו כצפוי למושגים צבאיים: מ"מבצר מעופף" למטוס ההפצצה האמריקאי בואינג B-17, באנגלית Flying Fortress, ועד כיבוש יעד מבוצר בתרגולות צה"ל. המבצר והחיים בו ולידו גם נכללים בשמם של יישובים ואתרים כמו Fort Lauderdale בפלורידה או Fort Knox בקנטאקי שם שומרים את רזרבות הזהב של המימשל האמריקאי. מקרה מעניין היא העיר בּצְרָה בעיראק אשר שמה, ככל הנראה, נגזר ממילה ערבית שפירושה צופה-למרחק, אולי בהקשר של ההיסטוריה שלה כבסיס צבאי ערבי מול האימפריה הססאנית שהתקיימה עד סמוך לעליית האיסלאם במאה השביעית. חיילים משוחררים מהצבא הבריטי שלחמו בעיר היו ראשוני המתיישבים במושב בצרה שהוקם ב-1946 מצפון לרעננה.

לעתים קרובות, בלשונות שונות, עניין הצפייה והשמירה כרוכים זה בזה, וגם השעות על פני היממה שבהן עוסקים בכך: כך המילה אשמורת בעברית, וכך גם הקשר בין watch באנגלית ובין wake (בתקווה שהשומר לא נרדם בשמירה!) כך גם קשר לשוני בין vigil, דומה לערב-חג שלנו, ובין vigile, שוטר באיטליה, משורש לשוני מוקדם שעניינו כוח וחיות, וממנו למשל vigor במובן זה – וגם, כמה מפתיע, vegetable, בעל אותן תכונות!

הכל, כמו בעברית, מן המילה הלטינית fortis, חזק (כשמו של הזמר הישראלי. חזק, הא?) שממנה נגזרו גם forte שאופנתית היום לתיאור חוזקה של אדם – ובעבר הרחוק יותר היתה ממרכיבי pianoforte, הפסנתר שיודע להפיק צליל חלש וגם חזק. גם במקורותינו קיים השימוש הזה, מן הנביא ישעיהו שקרא "וְאֶת בָּתֵּי יְרוּשָלםִ סְפרְתֶם ותִתְצוּ הבָּתִים לְבצֵּר החוֹמָה" ועד החברה העירונית בתל אביב "עזרה וביצָרון" שאפשר בהחלט להבין את שמה מכך שהוקמה בשנת 1937 כדי לתת פתרון למצוקת הדיור של פליטי מאורעות תרצ"ו.

איור מתוך גיליון 601

לא נתבצר בעמדתנו הכוחנית ונעבור ממנה למשמעות השנייה של השורש. האמת, שקצת נבצר מבינתי ההסבר המילוני לפיו ביצר והתבצר פירושם חיזק – ואילו בָּצר פירושו הכניע והחליש, ונבצר פירושו נמנע, היה קשה. "וְעתָה לאֹ יִּבָצֵּר מֵּהֶם כֹל אֲשֶר יָזְמוּ לעֲשוֹת" אומר אלוהים לאחר שראה בבבל "אֶת הָעִיר וְאֶת המִגְדָל אֲשֶר בָּנוּ בְּנֵּי הָאָדָם", ולפני שהפיץ אותם משם ובלל את שפת כל הארץ "אֲשֶר לאֹ יִשְמְעוּ אִיש שְפת רֵּעֵּהוּ". כפילות במובנים מביאה לכך שביצרון, שכבר הוזכרה כאן בהקשר של כוח – היא גם בצורת, עצירת גשמים, וממנה גם תזמורת בצורת, או בשמה המכובס פלייבק בהופעה, ובקצרה נגנים שמעמידים פנים כמנגנים מוסיקה שמקורה בהקלטה מוקדמת. טונים צורמים אחרים זימנו לנו בשנים האחרונות הדיונים על מעלליהם של אישים רמי-מעלה, באפשרות של הגדרת הסטטוס שלהם כנבצרות זמנית שבה אינם יכולים למלא את תפקידם – וזה ממש לא מפני שאותו נושא מישרה יצא מחוץ לגבולות המדינה ומונה לו ממלא-מקום.

ואם זה לא מספיק, אז פירוש המילה בֶּצֶר הוא עפרות המכילות מתכות.

לכבוד כל ההסברים האלה מן הראוי להרים כוס-יין, ועדיף שיהיה מבציר משובח, ודווקא משמעות זו עומדת במילון בזכות עצמה ועניינה לקטוף ולאסוף ענבים. אבל גם היא לא נשארה בלעדית, מפני שגם אנשים נבצרים: "אפילו אותן אנשים נבצרים מן העולם אינם עושים תשובה" נאמר במידרש.