הוציאו עליו חזה

הפעם, מצפה לכם חיזיון מרהיב שכדאי מאוד לחזות בו. בראש מורם וחזה זקוף, נצעד ביחד לעבר השורש חזה, ואם לא הכל ברור, עוד חזון למועד. בינתיים, אני מחזיק את המילים קרוב לחזה.

ותחזינה עינינו בשורש, והוא פשוט מאוד: מה שרואים, וממנו כמובן גם המחזה, החזית וגם החזוּת האחידה. כך גם חוזה המדינה והחוזים בכוכבים, וגם החזאי ותחזית מזג האוויר. היום, משתמשים במונח אותות-חוֹזי (בחולם, להבדיל מחָזי עם קמץ, החזה שלי, שעוד נגיע אליו) כדי לציין מקורות ויזואליים של מידע ומודיעין. המילה מד-חוזי הוצעה, ולא נקלטה, כתחליף עברי למכשיר people meter שמודד את הצפייה הביתית בטלוויזיה, כשהוקמה בישראל מערכת המידרוג (מילה שכן נקלטה, לצד רייטינג). מאותו שורש גם החוזֶה שנכרת בין אנשים שהחל את דרכו כמילה יחידאית במקרא, ובשני פסוקים קרובים היא מופיעה בשתי תצורות דומות: "כִּי אֲמרְתֶם כָרתְנוּ בְרִּית אֶת מָוֶת וְעִּם שְאוֹל עָשִּינוּ חֹזֶה... וְכֻפר בְרִּיתְכֶם אֶת מָוֶת וְחָזוּתְכֶם אֶת שְאוֹל לאֹ תָקוּם". בלשון ימינו נצמדנו לחוזה במשמעות זו, ואילו את החזות השארנו למחלקה בעיריה השומרת על נוי העיר. גם חוזים יש לנו הרבה יותר בנושא שכר דירה ובדיני חוזים ופחות באגף של האידאולוגים ומורי-הדור.

לחזות פירושו אם כן לראות, אבל כמו שרק עורכי-דין יכולים לסבך דברים, גם מן המילה הזו הם עשו מטעמים. עורך-דין לא יאמר פשוט "זה נראה" אלא "נֶחֱזֶה להיות". בספר המרתק "זאת ועו"ד" מאת עוה"ד אהרוני ולוסטיגמן המתאר את נפתולי הלשון המשפטית, מופיעה דוגמה זו שממש אי-אפשר לוותר עליה: "הנתבעת ו/או מי מטעמה ו/או מי שנחזה להיות מטעמה, עשתה כל אשר לאל ידה כדי לרמוס את זכויותיו של התובע, בסרבה ליתן טעם להתנהלותה השערורייתית בעניין נשוא תביעה זו, ולא זו אף זו, האחרונה הוסיפה חטא על פשע ועשתה שימוש פסול דה־פקטו בסמכויותיה באופן העולה לכדי התעמרות בעלמא".

היום, כל חברה מתגאה בחזון שהיא פועלת לאורו ושואפת להגשימו, אבל פעם אנשים היו צנועים יותר. הרב קרֶליץ מכונה "החזון איש" על שם סדרה של ספרים שכתב, וברוב צניעותו לא חתם עליהם. בשם הספר נרמז שם המחבר: אברהם ישעיהו, בעקבות הפסוק הראשון בספר ישעיהו: "חֲזוֹן יְשעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אֲשֶר חָזָה על יְהוּדָה וִּירוּשָלָםִּ".

במסגרת החזון שלנו, נשאל כיצד נקשר לכאן החזה שבמרכז הגוף (שיכול להיות גם, כמה לא פוליטיקלי קורקט, רק חזון)? הוא לא קשור מילולית, ונוצר ממילה דומה בארמית. חזה ושוק החלו את דרכם כחלקים של בעלי החיים שהוקרבו ונמסרו לכוהנים. לימים, החזה היה לחלק בגוף האנושי, זה שפועם בו הלב וזוקפים ומבליטים בגאווה – וגם זה שמאחורי שחיית חזה, למרות שגם בסגנונות אחרים מפעילים את שריריו. החזה הגברי לא זכה לתשומת לב רבה כמו הנשי, שסביבו נקשרו מיתוסים ותחרויות-יופי בהיקף גדול. למגינת-הלב, פרסומו בא לו דווקא בגלל התעוקה שהוא משדר לעתים angina pectoris, תעוקת-החזה, מן הלטינית pectus, חזה (שהתגלגלה ללשונות הלטיניות כמו poitrine, חזה בצרפתית, ו-regipetto חזייה, ולא בכוכבים, באיטלקית). באנגלית, חזה הוא chest שמקורו במילה לטינית דומה שפירושה ארגז, קופסה (גם בעברית נוהגים לכנות את האזור כלוב-הצלעות). המילים והמשמעויות התפלגו ל-chest ול-breast, כאשר chest נשארה עם המובן ההתחלתי, כמו למשל chest of drawers, שידת מגירות. אין לה כל קשר מילולי וענייני לציסטה הנכתבת cyst ולא היינו מביאים אותה אלמלי נמצא לה תרגום כל כך יפה לעברית: כִּיסְתָה.

והחוזה, מה נשאר לו לעשות אחרי שהוציאו עליו חוזה? לקבל את ההמלצה "חוֹזֶה לְֵך בְרח"!