לחם. קום

בעוד יומיים, נסב כולנו לשולחן הסדר, נהייה בחברותא, בחברה טובה.

המילה חֶבְרָה – בעברית וגם בלשונות אחרות – היא בעלת שני מובנים עיקריים: חברה מסחרית (פירמה) וחברה של בני אדם, כגון חבורה או חבר אנשים. חברה (באנגלית למשל) נקראת company, והיא יכולה להיות חברה מסחרית, אבל גם פלוגת חי"ר. והקשר לפסח? company היא צירוף של שתי מילים לטיניות: com שפירושה עִם, ביחד, ומשמשת במילים רבות בהוראה זו (כמו קומוניקציה, קומבינציה וכד') + המילה panis שפירושה לֶחֶם. כלומר, החברָה, או החבורה, הם רֵּעים-ללחם, אלה שסועדים בצוותא, המסובים סביב לשולחן.

בלחם כבר נתקלנו במוטו הרומי panem et circensis - לחם ושעשועים. ומשם המילה בלשונות הלטיניות של היום כמו pane באיטלקית (ומסעדת "פניני" בתל אביב באה משם, והפירוש הוא לחמניות, וגם בוטיק הלחמים "לה פאנריה"). גם ה-empanada המוכרת לנו מן המאכלים הדרום-אמריקאיים – הקרובה הרחוקה של הסמבוסק – באה משם: בספרדית, הפועל empanar פירושו: לעטוף או לצפות בלחם.

הרֵּע-ללחם, הוא ה-companion בלטינית, איש החבורה, הידיד. ומכאן, גם שמה של מקהלת הזמר שהיתה מאוד פופולארית בישראל לפני כמה עשרות שנים - Les Compagnons de la Chanson – חברי הזֶמֶר הצרפתי. הקומפניון איננו רק חבר אנושי, הוא יכול להיות גם ספר: companion נקרא גם ספר שהוא מדריך (כמו לתוכנה, למשל), ובכך הוא קרוב מאוד בטבעו לחבר, לבן-הלווייה האנושי.

הלחם, בעברית, לא תמיד היה הלחם שאנחנו מכירים: שימושים שונים במילה מצביעים על כך שבתחילה, הכוונה היתה לבשר (ובערבית גם היום בשר נקרא לחֶם) ומאוחר יותר היה לכינוי כללי של מזון בכלל, בעיקר המזון הבסיסי, החשוב יותר לקיום.

ובליל הסדר נשיר את "בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועֵּז", כאשר ממצרים אולי יצאנו, אבל אל הלועזית אנחנו עדיין מחוברים. העיקר שיהיה בסדר!