מה תרצו, כּריך או כּרוּכית?

איך אפשר לכרוך ביחד את בעל-הכנף עגוּר, סימן שטרודל @, וההגדה של פסח? כולם כרוכים זה בזה בגלל השורש כרך. המשמעות המוכרת שלו, לכרוך, לעטוף סביב, קרובה לשורש כרר שמוּבנו להסתובב, וממנו נגזרו בעברית שמות עצמים עגולים כמו כיכר וגם הפועל לכרכר, ובשפות קרובות לעברית גם מילים שמשמעותן לחזור על הדברים, לסובב וגם כדור.

לפתיחה נטעם מן הכריך – ובהמשך נגיע לתכריכים. על הכריך מספר הלשונאי יצחק אבינרי, כי לפני שהתאזרח וגבר על יריביו (ביניהם גם כרוכית וכריכה) היו שהציעו לקרוא לו "הִלֵּלית", מפני שהרבה לפני הרוזן הרביעי מסנדוויץ' שעל שמו הוא נקרא בלעז, על הלל הזקן נאמר בהגדה של פסח: "כן עשה הלל בזמן שבית המקדש היה קיים: היה כורך מצה ומרור ואוכלם ביחד, לקיים מה שנאמר על מצות ומרורים יאכלוהו". עד היום, לפני הארוחה בסדר-פסח אנו מברכים "כורך". אבינרי אומר כי טוב שלא התקבל השם הללית "כי לראשו של הלל יש לשית עטרה נאה יותר, שתהא הולמתו, להבדיל מן סנדביטש שהיה שטוף במשחק קלפים ולפיכך לא היה סיפק בידו לאכול את ארוחתו במנוחה".

מהלל הזקן אנו מפליגים למחוזות רחוקים, לכרכֵּי-הים, כְרְך ביחיד, כְרכִים ברבים, ערים גדולות או מטרופולינים, שבעבר היו מוקפות בחומה. המשמעות הזו משמרת את הוראתו המקורית של הפועל לסובב, להקיף. וכך גם המשמעות השנייה, בניקוד שונה, כֶרְֶך ביחיד, כְרָכִים ברבים, שהיא אוסף של דפים שנאגדו והוקפו בכריכה, קשה או רכה. ספרים היו פעם עסק גדול (האם ייעלמו?) והכורך, כמו מקצועות רבים אחרים, תרם ליצירת שם המשפחה בּוּכְּבִינְדֶר, כורך-ספרים, וגם בּינדר. מה שכנראה לא ייעלם בזמן הקרוב הם התכריכים, או לפחות הטקס החד-פעמי שהם מככבים בו, כדי להצדיק את האמרה שאין בהם כיסים ולכן ההמלצה היא להיפטר בעוד מועד ממטען עודף. כריכה יכולה להיות של תפילין על הזרוע, של תחבושת – וכריכות ברשות הרבים הן עומרים קטנים שנמצאו בשטח, שהדיון התלמודי בסוגיית "אלו מציאות" מתייחס גם אליהן. גם לבורג יש כריכות ומספרן מאפיין אותו.

מה מחפשים כאן העגורים שהוזכרו בראשית הדברים? מתברר, כי הביטוי "מְצוֵּוח ככְרוּכְיָה" נכרך שלא בצדק בעגור שאותו מזהים עם הכרוכיה. העגור, אומר אחד הציפוראים, כלל אינו בעל-הכנף הגדול המוכר לנו אלא ציפור קטנה דומה לסיס או לסנונית, וגם אינו צווח. כשהיא נודדת לחו"ל, יפה תעשה הציפור הזו, כרוכיה או עגור, אם תשלח אלינו רשמי-מסע בדואר אלקטרוני, שסימן ההיכר שלו הוא @, שטרודל (ובעבר גם שבלול) בגלל הקרבה הצורנית למאפה הכרוך-מגולגל. הניסיון להחליף את השטרודל במילה כְרוּכִית נכשל. בשפות אחרות יש לו שמות אחרים לגמרי שעסקנו בהם בהזדמנות אחרת, מ-escargot, שבלול בצרפתית – ועד אוזן חזיר בפולנית.

אנחנו כרוכים אחרי הלועזית ולכן נכרוך גם אותה בדברים: binding שכבר הוזכרה בעניינו של מר בוכבינדר, הריהי גם הכריכה של הספר – וגם במובן של משהו מחייב וכובל, כזה שעוטף וכורך. בהזדמנות אחרת, קשרנו אליה גם את band שהוא סרט עוטף (כולל בּנְדָנָה לראש ו-bandage שהיא תחבושת, וגם סרט כחול במרגרינה בלו בנד, ואפילו חברים ב"ּבנְדָה", חבורה, להקה) – ועד bond שמשמעותו חיבור, כריכה וכבילה, וגם bounding באותו מובן.

היה טעים לכם הכריך?