יש לי יום יום חג - ובאמצע "גשר"
פּוֹלנטה ואלכוהול
מבעד לאבק הרב מבצבצות המילים, ומטרתו של ה"רגע" היא להסיר מעט את האובך האופף אותן ולצאת נקיים מן המאבק הזה.
בלשון הדיבור אנחנו מטשטשים את ההבדל בין אבק ומזג-אוויר אביְך, אבל חקר הלשון מלמד על שתי משמעויות: אובך קשור לעשן מתאבֵּּך, כלומר עולה ומיתמר (ובכך יוצר אובך וגם אבְכָה), ואילו האָבָק (וגם אֲבָקָה) הוא מה שאנחנו מכירים היטב ממקומותינו, וקרוב לו האבְקִיק, גרגר האבק. תופעת הטבע אינה חדשה, ולכן תמצאו בלשון צירופי-מילים שהשימוש בהם חוסך את הצורך להסיר מהם את האבק: כך מלאים רחובות הוליווד באבק-כוכבים; ומקורותינו מדברים על אבק-ריבית ("לא יישא אדם וייתן בהלוואתו של חבירו מפני אבק ריבית" נאמר בתוספתא); ויש גם אבק עבודה זרה וכמובן אבק-שריפה ששינה את פני המלחמה. כך מתאר אותו בפיוט אליעזר בן-יהודה: "תערובות של גפרית ופחם וכו' אשר בהתחממה יאצל ממנה אֵּד מתפשט בכוח גדול וידחה וייר מלפניו כל גוף, ישתמשו בו לירייה מכלי נשק של אש".
ומה עניין המאבק בין שני אנשים – לאבק, שהוא "הדק בעפר האדמה וכל דבר שָחוּק ומוּדק מאוד"? "ויִּוָתֵּר יעֲקֹב לְבדוֹ ויֵּאָבֵּק אִיש עִמוֹ עד עֲלוֹת השָחר” נאמר על יעקב אבינו ועל הקרב שניהל בלילה לפני המיפגש עם עשיו. והפרשנים השונים מצאו גם מצאו את הקשר בין האבק למאבק: "נשתקשקו שניהם עד עלות אבק ואפר לשמיים" וכן: "מלמד שהעלו אבק מרגלותם עד כסא הכבוד", ובמילים אחרות שהנאבקים ביניהם מאבְּקים את עצמם. ומכאן הביטוי מפרקי אבות: "יְהִי בֵּיתְךָ בֵּּית ועד לחֲכָמִים, וֶהֱוֵּי מִתְאבֵּּק בּעֲפר רגְלֵּיהֶם, וֶהֱוֵּי שוֹתֶה בצָמָא אֶת דִבְרֵּיהֶם". חוקר-המילים קליין גם מביא הקבלה מעניינת ליוונית שבה הביטוי koniesthai, להתכסות באבק, נאמר על מתאבקים, והוא מהמילה konis שפירושה אבק, וממנה נגזר גם שמה של המחלה אבֶּקֶת, ובלטינית conisis.

האבק פרח לו ברוח והתגלגל אפילו ל-abacus, חשבוניה, כזו שעורכים עליה חשבונות, שאנחנו מכירים את הגרסה ה"מודרנית" שלה, זו עם הכדורים, כמו כאן בתמונה. אבל, אחד ההסברים לשֵּם, שוב אצל קליין היודע-כל, הוא שהגרסה המוקדמת של החשבוניה היתה לוח רבוע מכוסה אבק, שזכה אצל היוונים לשם abax, "לוח חישוב", מן השורש העברי אבק, וממנו ללטינית abacus.
עם האבק המתאבך לו בין התקופות והלשונות, הגענו ל-powder האנגלית, שכמו לשונות אירופיות רבות מקורה ב-pulvis הלטינית, שהתגלגלה גם היא למחוזות שונים ומשונים. pulvis היתה גם ל-poudre בצרפתית, וזוהי בדיוק ה"פוּדְרְה", אבקת-האיפור שבה מפדֶרֶת עצמה הגברת שנוטלת קמצוץ ממנה מתוך הפודריה. ובמעבר חד: פודרה היא גם הכינוי לאבק-החול הדקיק המכסה את המדבר, ומאוד לא אהוב על חיילים שצועדים בו וכל צעד מעלה ענן-אבק. בכך לא תם חלקה של האבקה בקוסמטיקה: כוֹחֹל היא אבקה של המתכת-למחצה אנטימון, שערבובה בנוזל יצר חומר לאיפור העיניים, ומכאן הביטוי "בלי כחל ושרק". הכוחל, ומילה דומה בערבית, התגלגלו לשפות אירופה כאלכוהול, אבקה מתכתית לאיפור, ומאוחר יותר הורחב המובן מאבקה קוסמטית לתמצית, העיקר, של חומרים ותמיסות, ובמשקאות החריפים הוא החל את דרכו כ- alcohol of wine.

מן השורש הלשוני שיצר את הפודרה וה-powder יצא לאוויר העולם גם ה-pollen, אבקת הדבורים (פוֹלֶן דבורים בשמו המוכר יותר) שמיוחסות לה תכונות-מרפא רבות. ואם כבר הגענו אל שולחן האוכל, מצטרפת לכאן לא אחרת מאשר ה-polenta האיטלקית, pollenta במקור הלטיני, כי ה-pollen הוא בעצם קמח עדין, אבק, של סובין או דגנים אחרים.
נושא ה"רגע" הזה הופיע כאן לפני שלושה שבועות, כשאפילו החזאים לא ידעו על סופת האבק. עם כושר נבואי כזה, נאמר שבשבוע הבא יחול יום כיפור – ולכן ה"רגע" הבא יגיע רק בעוד שבועיים.