סליחה, תעוּת

חשבתם כי מי שטעה בתשובה ומי שתעה בדרך שונים מאוד זה מזה ואין ביניהם קשר? אז חשבתם. טָעוּת – או תָעוּת – בידכם! מילון בן-יהודה אומר בפשטות שטעה הוא כמו תעה. לפי האקדמיה ללשון, משמעות השיטוט ואיבוד הדרך היא כנראה המשמעות המקורית, וממנה נוצרה זו של שגיאה, מעין "איבוד דרך" מחשבתי.

מן הטעות במובנה המקובל נוצרה גם ההטעייה, "יען וּבְיען הִטְעוּ אֶת עמִי לֵּאמֹר שָלוֹם וְאֵּין שָלוֹם" אומר הנביא יחזקאל במשפט שיש בו יותר משמץ אקטואליה. כך גם ההטעייה הנפוצה בדרכי מסחר, כולל הגבלות כדי למנוע אותה: "אין מוכרין נבֵּלות וטרֵּפות לעובד כוכבים, אחד מפני שמטעֵּהו, ואחד שמא יחזור וימכרנה לישראל אחר" נאמר בתלמוד. ועדיין מן התקופה ההיא, וגם זה בהלכות-רכוש, אבן היתה בירושלים שנקראה אבן-הטועים: "כל מי שאבדה לו אבֵּידה נפנה לשם, וכל מי שמצא אבידה נפנה לשם: זה עומד ומכריז וזה עומד ונותן סימנים ונוטלה". כאן משמעות השורש היא שִכחה והיעלמות, ולכן טועים הם אוֹבדים, שכוּחים, כלומר החפצים שאבדו או האנשים שאיבדו אותם. ואילו התועים הם בדרך כלל המשוטטים מחפשי-הדרך, וגם כינוי לעובדי אלוהים אחרים, שעליהם נאמר בתפילת שחרית "והִבדילָנו מן התועים".

מי שאינו עושה אינו טועה והטעות היא חלק מחיינו. היא מאפשרת התקדמות בדרך של ניסוי וטעייה, trial and error בלעז, ויפה גם השיפור העברי ניסוי ותהייה. ההטעייה אסורה, אבל הטעות מובנית בחיינו, ולכן נמצאו דרכים לתקן אותה. פוסק השולחן ערוך: "המוכר לחברו במידה, במשקל או במניין, וטעה בכל שהוא, חוזר לעולם... כיצד, מכר לו מאה אגוזים בדינר ונמצא ק"א או צ"ט, נקנה המקח ומחזיר הטעות ואפילו אחר כמה שנים, וכן אם נמצא המעות חסר או יתר מהמניין שפסקו, חוזר". טעות יכולה ליפול במסמכים, וזו תהיה טעות-סופר – ולִטעות עלול גם הקורא בתורה, ומכאן הביטוי "טעות לעולם חוזר", ומי שחוזר אינו הטעות אלא שליח-הציבור שחוזר וקורא את הפסוק מתחילתו. "אם טעה בה, לעולם חוזר", כותב הרמב"ם.*

כה אנושית היא הטעות – זִכרו כמה תקלות נגרמות מ"טעות-אנוש" - עד שיצקו אותה באמרה errare humanum est, שמיוחסת להוגה הרומי סֶנֶקָה: "לִטְעות זה אנושי, אך להתמיד בטָעות זה שטני". מנגד, לז'וזֶף פוּשֶה, שר-המשטרה של נפוליאון ואבי הרעיון של מדינת-משטרה, מיוחס המשפט: "זה גרוע מפשע - זה משגה".

מן ה-errare הלטינית נוצרו כמובן error, טעות, והפועל to err, ומעניין מאוד שגם במקרה זה יש כפל-משמעות: לטעות – וגם לתעות בדרך, לנדוד. ומן המאה-14 קיים גם באנגלית אותו הֶקְשר לשוני שישנו בעברית: תועים הם כופרים המאמינים באל אחר ודרכיהם מוטעות.

הטעות היא אנושית, אבל לגבי האפיפיור נקבעה ב-1870 הדוֹגְמָה של אלְטָעוּת, חסינות מפני טעות, או אי-יכולת לשגות. אבל, הוויקיפדיה מרגיעה שישנן רק שתי קביעות אפיפיוריות שנקבעו מכוח סמכותו האלטעית: הדוגמה בדבר ההתעברות הטהורה של מרים הבתולה וזו שבדבר עלייתה השמיימה. בלטינית האלטָעות היא infallibilitas מן הפועל fallere, להפִיל, להכשיל, לגרוֹם לִטְעוֹת – ומכאן למשל האנגלית failure והפועל to fail, שמבטאים כישלון וגם חיסרון במשהו וחדלון פעולה או תפקוד. מאותו מקור גם fault שהוא שגיאה, faute בצרפתית – ומכאן גם המילה default שהיא ברירת-מחדל ובתחילה היתה פועל שפירושו להיות חסֵּר, לחדול, להיחלש. ובקרבה לשונית: false, מזוייף לא נכון, כוזב – שממנו הסתעפו גם נתח הבשר falsches Filet, פאלש פילֶה, הלא הוא הפילֶה המְדוּמֶה, וגם falsetto, קול שירה גבוה בצורה מלאכותית, לא אמיתית.

לא טעיתם: falta היא בספרדית מחסור, כֶשֶל, טעות, תקלה – וגם בערבית פלְטָה היא טעות!

*טל"ח