רגע של טריוויה מסע שבועי בעקבות מילים, שורשים וגלגולים אודות
גיליון 314 · 15.11.2022

גרסת בוגי יעלון למו"מ שמו"מ

איזו צורה יש לזה?

מבחינה פורמאלית, אין חשיבות לטופס שמילא נהג מכונית-המירוץ, כל עוד נשמרה צורתו המקורית. מה הקשר? המילים, שמשמרות את ניחוחן טוב יותר מכל חומרי השימור החזקים ביותר. מייד תבינו.

המילה צוּרָה מקורה בשורש צור באחת מן המשמעויות שלו, שכן האחרות קשורות לענייני אויבים (כמו בצירוף צר ואוייב, בקרבה לשונית לצורֵּר), ולענייני מלחמה (ומכאן המילה מָצוֹר). צור שלנו עניינה דמות, תמונה, צורה, ויש לה מקבילות גם בלשונות האיזור ארמית וערבית.

פרט לצורה, השורש הזה העניק לנו גם את הציּור ואת התְצוּרָה. צור הוא צורה משנית של השורש יצר, ולפי מילון בן-יהודה "פועל זה אינו אלא התפתחות של יצר". ולכן, נגלה קרבה לשורה ארוכה של מילים שעניינן דומה, מפני שמי שצר בחומר או מצייר ציור, הריהו יוצֵּר, בורֵּא צוּרָה חדשה. ומכאן כמובן מוּצר, היווצרות, ייצור ותוֹצֶרֶת. ואפילו יֵּצֶר – יצר הטוב ויצר הרע, וגם כל היצרים האחרים, האינסטינקטים – נגזר מאותו שורש: היצרים, לפי בן יהודה, הם "הדמיונות והמחשבות שנוצרות ברוחו של אדם ונטיית נפשו לדָבָר מהדברים". והריהם מופיעים כבר בראשית חיי האדם, בספר בראשית: "וירְא יְהֹוָה כִי רּבָה רָעת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵּצֶר מחְשְבֹת לִּבוֹ רק רע כָל היוֹם" ובהמשך הדברים: "כִי יֵּצֶר לֵּב הָאָדָם רע מִנְעֻרָיו". וכצפוי, הכתובים משוּפעים בהתייחסויות ליצר, "שאין יצר הרע תאֵּב אלא דבר שאסור לו", והמשפט היפה כל-כך ממסכת ברכות: "אוי לי מִיוֹצְרִי ואוי לי מִיִצְרִי". כמה יִצְרִיות ויצירתיות יש בדברים האלה!

איור מתוך גיליון 314

ממש כשם שבעברית מי שיוצֵּר מוציא צורה מתחת ידיו – כך בלועזית (כאן באנגלית אבל בדומה גם בשפות אחרות) מי שיוצר, form, מוציא מתחת ידיו את ה-form, שיש לו תרגומים שונים: החל מצורה, תבנית, וכלה בטופס. אלה מן הלטינית formare, ליצור, לתכנן. ”Aux armes, citoyens / formez vos bataillons“ קוראת ה"מרסלייז": אל הנשק, אזרחים! הֵּערכו בגדודים.

וכמובן, הפורמאלי, הוא זה שלקוּח מן הצורה, התבנית, ה-form. בכלל, להיות בפוֹרמה פירושו להיות "כמו שצריך", לפי הספר. וחשבון פרוֹפוֹרמה מוציאים לצורך הרישום אבל אינו חשבון ממש. אבל פוֹרמה היא גם תבנית אמיתית: עובדי דפוס היו מעבירים את אותיות הסְדָר בתבנית, פורמה, למכונת ההדפסה. ובקפיצה של כמה עשרות שנים קדימה, אנחנו מגיעים לפוֹרְמט של תוכניות טלוויזיה – וגם לפִירמוּט, formatting, של דיסק המחשב. באמצע, היו לנו גם פורמט של ספר, עיתון ותמונה. ומנין רִשְמִי כתרגום לפורמאלי? כאן חידש בן-יהודה מן הערבית רשְמִי, והוא בחר בה כי פירושה תבנית, מסמך. וכך כתב: "להשורש הזה בערבית כל משמעות רשם בעברית, והסתעפו ממנה עוד משמעות אחרות, ובתוכן גם משמעת תקנה, חוק, מנהג, ואח"כ רשמי, אופיסייל, לאמור לפי החוק, התורה, מנהג. והנה אם לא נוכל למצוא שורש בלשוננו אשר יתרגם היטב את המושג הזה, בודאי עלינו לקחת את המלה הערבית, לתת לה אולי צורה יותר עברית".

איור מתוך גיליון 314

התבנית הזו התגלגלה גם ל-formula, נוּסחה, שהיא forma קטנה, וממנה גם פורמוּלציה כגון זו של מזון-תינוקות. ועד לתחרות מכוניות-המירוץ "Formula One" אשר קיבלה את שמה מן הפורמולה, מערכת, תבנית, של כללים שבהם מחוייבות המכוניות המשתתפות לעמוד, כגון כוח מנוע, משקל וגודל, שנקבעו כדי למנוע סיכונים מן הנהגים והקהל.

ועוד מעט אינפוֹרמציה – כמובן משורש זה – שאחריה תחושו בוודאי שהדברים הם אירוע מכוֹנֵּן, פוֹרְמטיבי, בחייכם: דווקא חומר השימור החריף פוֹרמלִין, שאולי זכור לכם משיעורי מעבדה, קיבל את שמו לא מן היצירה ולא מן הטפסים – אלא דווקא מן הנמלים. פורמלין, או פוֹרְמלְדֶהיד בתצורה מעט שונה, נקרא כך בגלל דמיונו לחומצה פוֹרמית, בעברית חומצת נמלים, החומר הצורב שמופרש בעקיצות נמלים ובקוצי הסירפד - ו-formica היא נמלה בלטינית! ולפורמייקה שמצפה את הארונות שלנו אין כל קשר לכך: היא נקראה כך כי החליפה את המינֶרל mica (נָצִיץ בעברית) בתעשיית הבידוד, והחומר שנקרא בשם המסחרי Formica הוא בעצם for mica.