על השחיקה

אם אתם מרגישים שחוקים מעט – מהמצב, מהגיל, מהעבודה ובכלל – הבה נימנע מתירוצים שחוקים ונבדוק את השורש שחק, שלפי מילון בן-יהודה אחת ממשמעויותיו היא "עמל ודיכוי הנפש".

הכל מתחיל בשחיקה הבסיסית ביותר, זו של עצם כלשהו שמשתפשף באחר, מחכך ומפורר אותו. כזו היתה הקטורת שאלוהים ציווה למשה להקטיר "וְשָׁחַקְתָׁ מִמֶּנָׁה הָׁדֵק וְנָׁתַתָׁה מִמֶּנָׁה לִפְנֵי הָׁעֵדֻת בְאֹהֶּל מוֹעֵד". כך גם המים השוחקים אבנים, וכך גם הדימוי הנגזר מן השורש: "וְאֶּשְחָׁקֵם כַעֲפַר אָׁרֶּץ כְטִיט חוּצוֹת אֲדִקֵם אֶּרְקָׁעֵם" בשירת דוד, "בְיוֹם הִצִיל יְהוָׁה אֹתוֹ מִכַף כָׁל אֹיְבָׁיו וּמִכַף שָׁאוּל". רבים סובלים משחיקת סחוסים, ואך טבעי הוא שהשחיקה הפיזית הגיעה גם לתיאור מה שעובר עלינו נפשית בעבודה ובחיים בכלל, ושחיקת השכר בוודאי תורמת לכך.

שימו נא לב לכפילות לשונית מעניינת בביטוי גורד-שחקים, שמאחד את הגירוד עם השחיקה. מנין המילה שחק או שחקים כדי לבטא את השמים שמעלינו? "חַשְרַת מַיִם עָׁבֵי שְחָׁקִים" אומר דוד באותה שירה, ומדרש בראשית רבה מביא בשם ריש לקיש: "למה הוא קורא אותן שחקים... שהן שוחקים את המים". והמילון מבאר בשפתו הציורית: "בהשקפת הקדמונים עב הענן, המלא מים כנאד, שנשחק ונבקע בחום הקיץ עד שטיפות הגשם יורדות דרך בקעיו". המילה שחק, ובעקבותיה שחקים, אפשר שציינה במקור ענן של אבק שנוצר כתוצאה מן השחיקה, ענן של משהו דק, ובהמשך הורחבה המשמעות לשמיים בכלל. ואם אנחנו כבר בגבהי השחקים, נזכיר את הפסוק מספר דברים "אֵין כָׁאֵל יְשֻרוּן רֹכֵב שָׁמַיִם בְעֶּזְרֶָּך וּבְגַאֲוָׁתוֹ שְחָׁקִים" אשר על בסיסו ניתן השם "רוכב שמיים" ליחידה הפועלת מאז 2010 במסגרת חיל התותחנים של צה"ל ומפעילה כטמ"מ (כלי-טיס מאויישים מרחוק, שלפני כן נקראו כטב"מ) ורחפני תצפית ותקיפה.

לאדריאנוס קיסר רומי היתה קריירה ארוכה ושוחקת (21 שנים כקיסר, 117-138 לספירה), אבל שמו יוזכר כאן דווקא מפני שבמקורותינו הוא נקרא "שְחִיק עצמות". ראוי היה להיקרא שְחוּק עצמות בגלל הארמית שבפי חז"ל "שְחִיק טְמַיָׁא" (שיישחקו עצמותיו). וכל כך, מפני שניגוד לדימויו כאחד מחמשת "הקיסרים הטובים", במסורת היהודית הוא מוזכר לשלילה בשל דיכוי מרד בר כוכבא, שבו קיפחו חייהם מאות אלפי יהודים ובהם עשרת הרוגי מלכות, ובגלל גזירות השמד שגזר ובניית עיר אלילית על שרידי המקדש.

בתירוץ השחוק שעסקנו במי ששפתו היתה רומית, נתעכב מעט על הביטוי אסימון שָׁחוּק שגם בו יש כפילות לשונית. הוא הגיע אלינו מן היוונית אַ-סֶּמֶּיֹון, וממנה בעברית, בארמית וגם בערבית: בלי סימן. ועוד באגף הלועזי שלנו המילה abrasive, שוחק, שכמו המילים קורוזיה ואֶּרוזיה היא משורשים לטיניים שמשמעותם לגלח, לשחוק, לגרד, ומהם בין היתר גם razor, להב, וגם tabula rasa, לוח נקי, מגולח. שחקנו את העניין עד דק, ורק נוסיף עליו שורש אחר שגם משמעותו גירוד ושחיקה: grater בצרפתית שממנה המאכל gratin מפני שלא אחת יש לגרד את התבשיל מתחתית הסיר; גם באיטלקית פנו למטבח ושם מאותו שורש grattugia היא פומפיה שמגרדים בה, וגבוה מעליה grattacielo שהוא גורד-שחקים.

לא נמשיך מעבר לנקודה זו, נאמנים לביטוי (בשינוי קטן) סייג לחוכמה – שחיקה.